מרצה מתלמה ילין שלח יד בנפשו, כתבה עיתונאית חשפה מערכת יחסים שלו עם תלמידות, והוא שלח יד בנפשו. לא נוהלה נגדו חקירה, הראיות "שמורת במערכת". לא ראיתי עיתונאי אחד המאשים את החושפת ברצח. וברור שאין להאשימה/ החברה סבורה שאין מקום למערכות יחסים בין מורים לתלמידות, וככל שמדובר בראיות ברזל הפרסום הוא ראוי, מה עוד שכאשר נוצר החשש לאובדנות, פעלה המערכת כראוי ופנתה לשלטונות, מה שלצערנו לא הועיל.
ועיתונאי אחר, חשף פרטים על קצין משטרה בכיר/ חלק מהפרטים היו על העובדה שמח"ש עומדת לעצור אותו לחקירה/ ההתאבדות הייתה בבוקר בו נועד להיות ה"פרוץ" הקצין דיבר על כך עם משפחתו, והמשפחה העידה על כך בטלוויזיה/ הוא היה במצוקה מתמשכת, העיתונאי התריע, המשטרה לא לקחה את נשקו/ עם מותו הטלפון הנייד שלו נעלם כאילו פצתה האדמה את פיה ובלעה אותו/ הדיווח הראשון של תמר איש שלום בערוץ 10 (דיווח שהוכחש אח"כ) היה שרכבו אותר באמצעות מכשיר הטלפון הנייד. רבים מעיתונאי ישראל האשימו את העיתונאי ברצח הקצין.
מישהו יכול לומר לי למה? האם זה בגלל המין, עיתונאית מול עיתונאי? או בגלל המוצא? אינני יודע מאיזה מוצא העיתונאית, אבל לפי המבטא של העיתונאי נשמע לי תימני/ שמא בגלל הגובה? המשקל? איזו סיבה יכולה להיות לפער כל-כך קיצוני בין התייחסות מרבית נותני הטון בציבור לאירועים שקרו לאנשים שמילאו את תפקידם, ובמסגרת מילוי התפקיד נתקלו באדם אובדני אשר שם נפשו בכפו?
אשמח לקבל תשובות.