הכל התחיל עם הנשיא קלינטון. זאת אומרת, ב
קוריאה הצפונית היה חורף לא משהו והמון המון אזרחים מתו מרעב, וגם המצעדים של הצבא עלו המון כסף, אבל הדיקטטור המקומי החליט שהצבא יותר חשוב והגדיל את תקציב הצבא והתחיל לבדוק את האפשרות לעשות נשק גרעיני. מה יש? לכולם יש ולו לא יהיה?
אז הנשיא קלינטון מאוד נבהל, כי הרעיון לא מצא חן בעיניו וגם כי הדיקטטור ההוא החליט לאיים על ארצות הברית. אז קלינטון מיהר לדבר על הדיקטטור והלה הסכים לא להתעסק עם נשק גרעיני ורק לקבל בתמורה המון כסף וגם מזון ועזרה מארצות הברית. וקלינטון נורא נורא שמח, וגם התלהב מהרעיון וחתם על חוזה וסיפק את הכסף וכו', כי היה לו נורא חשוב להיות חתיך.
אז הדיקטטור קיבל את התשלומים ובכל זאת המשיך להכין את הצבא ולהתכונן ליום שבו יהיה לו פצצות אטום, כי ככה זה עם דיקטטורים, הם לא ממש מוכנים לעמוד בחוזים.
אבל האמריקנים לא הבינו באמת את הרעיון והחליטו לשתוק בינתיים כי זה היה ממש לא נעים להודות שרימו אותם כל כך בקלות, וגם היה את העניין הזה של הבחירות בסוף והם היו קצת עסוקים. והדיקטטור המשיך בשלו, ולקוריאה הצפונית כבר היה נשק גרעיני, אבל האמריקנים היו עסוקים. ואז מת הדיקטטור פתאום והבן שלו עלה לשלטון.
אז האמריקנים שמחו וצהלו וגם שאר העולם, כי זה לא נעים לריב עם דיקטטורים והם עלולים מחר פתאום להכריז מלחמה, ומי יודע אולי הבן דווקא יהיה נחמד? אבל די מהר התברר שהבן אפילו קצת יותר דיקטטור מהאבא שלו ואפילו קצת יותר משוגע. אבל בינתיים היו שוב בחירות בארצות הבית ועלה נשיא חדש.
אז ביום שני הנשיא טראמפ גילה שנשיא קוריאה הצפונית דורש מארצות הברית עוד 8 מיליארד דולרים תמיכה צנועה בכלכלה של ארצו פלוס 2 מיליארד דולרים בשטרות לא מסומנים לחשבון בשוויץ. אז הנשיא החליט שלא בא לו לתת כסף לדיקטטור משוגע דור שלישי וסרב.
אז הנשיא הקוריאני שמאוד נעלב כי דווקא הנשיא הקודם אובמה נתן לו מה שהוא רוצה בתנאי שישתוק קצת ולא ישתגע יותר מידי החליט שהגיע הזמן לאיים שוב על ארצות הברית וגם לפתח עוד יותר את הנשק הגרעיני שלו וגם טילים ארוכים, וגם העליב את נשיא ארצות הברית כדי להסביר לו באופן אישי מה הוא חושב עליו ועל המדינה שלו.
העולם מפחד
אבל הנשיא האמריקני החליט שלא בא לו יותר לוותר והוא גם איש עצבני, ועליו איש לא יאיים, אז הוא קרא לדיקטטור משוגע וגם גמד וטיפש והסביר לו שגם לו יש נשק גרעיני ובוא נראה אותו ממשיך. אז כל העולם מאוד נבהל ומיד גינה את הנשיא האמריקני ותמך בקוריאה הצפונית.
אבל הנשיא האמריקני רק צחק והודיע לעולם שיש לו נשק הרבה יותר חזק ואם האידיוט המכוער מקוריאה הצפונית רוצה לשחק במגרש של הגדולים, אז כדאי שהוא יסתום את הפה וירד מהעץ שעליו הוא טיפס וימצא לעצמו מקום טוב להתחבא, כי אולי זה נחמד לאיים, אבל לא עליו. אז העולם מאוד נבהל ולא באמת ידע מה לעשות, כי העולם מאוד מפחד מדיקטטורים מכוערים מצד אחד, אבל תומך בהם מהצד השני.
אבל נשיא ארצות הברית הסביר להם בעדינות שכדאי שגם הם ישתקו כי אחרת הוא יתרגז.
אז העולם השתתק. ואז הדיקטטור הבין שהפעם זה כנראה לא יעבוד לו החלק של האיומים והקצף מהשפתיים, וכדאי מאוד שהוא יתנהג יפה. אז הוא הפסיק לאיים ואפילו ביקש יפה פגישה עם הנשיא האמריקני.
אז הנשיא האמריקני הסכים לפגישה אבל הודיע שהוא מקווה שהדיקטטור הקטן מתכוון למה שהוא אומר, אחרת הוא יחטוף על הראש, וכדי להסביר לדיקטטור הקטן מה הוא יכול לעשות אם הוא באמת יחליט על זה, הוא נתן קצת לסוריה על הראש וגם לרוסיה.
אז רוסיה וסוריה דווקא הבינו את הרמז ולא אמרו שום דבר כי הנשיא האמריקני רמז להם בעדינות שזאת רק ההתחלה, אם הם יעצבנו אותו יש לו עוד הרבה מאוד טילים וכל מיני דברים אחרים, וזה עוד לפני שהוא מתעצבן באמת.
אז הדיקטטור הקטן שוב הבין את הרמז, כי אולי הוא משוגע, אבל הוא לא מטומטם. אז הוא נפגש עם האויב שלו, כן ההוא שיש לו גבול משותף אתו ואולי אולי יצא מזה קצת שלום.
אבל העולם שנורא נעלב מזה שאיש לא שם עליו המשיך לשתוק.
ורק בתוכניות הסאטירה הנורא נורא מגניבות צחקו על הנשיא האמריקני כי נתן ידיים לנשיא הצרפתי, ואפילו לא הצליח לנשק את אשתו בגלל שהיה לה כובע גדול, ובארץ אצל התקשורת הוא יצא מה זה נשיא לא משהו... כי מה זה אכפת השלום והנשק הגרעיני לעומת הצחוקים של החבר'ה?