יש דמיון רב, אם כי לא זהות מוחלטת, בין הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה נתניהו. שניהם בלתי צפויים, בלתי הגיוניים לכאורה, לא נשמעים "לתקינות הפוליטית המקובלת", צעדיהם והתבטאויותיהם הישירות והבוטות לעיתים מפתיעות ולא מובנות על-ידי האליטות הנאורות בעיני עצמן מהתקשורת, מהאקדמיה ומהשמאל, המתוסכלים מתמיכת ההמונים שאוהבים את התנהלותם של שני המנהיגים. החלטותיהם מושפעות מהחשיבה העסקית המעשית יותר מאשר מחלומות ואשליות רעיוניות, ולכן גם שניהם מותקפים באינטנסיביות על-ידי מתנגדיהם שמרשיעים אותם ואת המינויים שלהם בטרם משפט, כדי לנסות להדיח אותם בכיכרות ולא בקלפי. וכבר היינו עדים פעמים רבות שהוגשו כתבי אישום חמורים לכאורה שלבסוף זכו לזיכוי מוחלט בבית המשפט. למה להרוס את חייו ועתידו של מישהו ולהרשיעו בטרם משפט?
השיטה בארה"ב ובישראל - אחת היא וזהה לחלוטין: התקשורת, האקדמיה ושופרי השמאל מרשיעים אנשים ברִשעוּת רבה עוד בטרם עמדו למשפט ולעיתים אף לאחר שזוכו, רק על סמך סיפורים והדלפות ושמועות של חבריהם, מבלי להביא בחשבון שתמיד יש גם צד שני לכל סיפור ושלכל אדם עומדת חזקת החפות כל עוד לא הורשע בפסק דין סופי וחלוט, כפי שכתב ד"ר
דרור אידר ב"ישראל השבוע". כי רק במשטרים טוטליטריים הרשיעו ומרשיעים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות או שקרים, מבלי שניתנה להם הזכות להתגונן. גם בארה"ב ובישראל יש משטרת מחשבות מרושעת המבצעת לינץ' תקשורתי ומחשבתי בקורבנות שעמדותיהם שנואות עליהם.
טראמפ ונתניהו מואשמים על-ידי השמאל, שהתבטאויותיהם, צעדיהם והתנהלותם - חסרי היגיון לחלוטין, מה שמזכיר לנו את דבריו של ג'ורג' ברנרד שו: "אנשים הגיוניים מתאימים עצמם לסביבה; אנשים לא הגיוניים מנסים להתאים את הסביבה אליהם. לכן רק אנשים לא הגיוניים אחראים לשינויים הגדולים בעולם".
לפי שעה נראה שטראמפ ונתניהו מצליחים להתאים את הסביבה אליהם במידה רבה, גם במישור הבינלאומי וגם בתחומי הכלכלה והחברה בתוך המדינה. ימים יגידו מה יהיה סופם של תהליכים חיוביים אלה, ואם הרֶשָע של ניסיון ההרשעה בכיכרות יסייע לשמאל בקלפיות.