הפרלמנט התיישב, כמנהגנו, בבית הקפה ביום ששי בבוקר לשתות קפה עם קרואסון ולפטפט רכילות וגם פוליטיקה. באמצע הדרך, לפתע, העיר יותם: "לא שמתם לב, שלא הייתי כאן בשבוע שעבר"? השיב לו מישהו - "'בגין אמר: לא שואלים גבר איפה הוא בילה את הלילה'... אז אנחנו לא שאלנו".
יותם, שכמו כולנו כבר עבר את גיל הפנסיה, חזר ואמר, "טוב, אז אני התעלפתי וביליתי שלושה ימים בבית חולים, בבדיקות". כאן, כבר נפסקו שיחות ההוואי וכל הפנים הופנו אל הדובר, שדווקא נראה בריא ותקין. "אבל זה לא הסיפור. הדרך, שבה הגעתי לבדיקות... "בערב הייתי אצל ידידים, הרגשתי טוב וגם ישנתי היטב. בבוקר, דיברתי במחשב עם בני בחו"ל. הייתה שיחה נעימה, עד שבמפתיע הרגשתי שנהיה לי חם. ישבתי לנוח בצד והרגשתי שאינני מחזיק מעמד.
אז ביקשתי מבני במחשב, שיזעיק לי עזרה מן השכנים, שגרים בדלת ממול. "אחר כך כבר לא ידעתי בדיוק מה קורה והוא סיפר לי: 'לא זכרתי את הטלפון של השכנים, אז התקשרתי לאחותי בתל אביב שתדבר עם השכנים. אבל היא הייתה בטיול משפחתי בירושלים. אז לשמחתי, היא ידעה את הטלפון הנייד של השכנה והתקשרה אליה מיד לבקש עזרה. "זה לא כל כך עזר, סיפר לי בני, ואז אחותו התקשרה מיד אל השכנה והתברר לה, שהשכנה בתורנות מחוץ לבית"... נו, איזה סיפור... "אבל השכנה התקשרה מתורנותה אל בעלה, שדווקא היה בבית, כלומר בדירה ממול.
הוא שמע שקרה משהו לא ברור - טוב, טלפון שבור - ונכנס לדירה שלי ומצא אותי מתעלף על הכסא. מיד הזעיק אמבולנס ולקחו אותי לבית החולים". כאן, כבר לא התאפקנו ושאלנו את המתלונן, שנראה כל כך טוב: אז מה גילו הבדיקות? הוא חייך ואמר: "כלום. שלושה ימים בדקו אותי בכל מיני בדיקות ואני, בעיקר, ישנתי. כל המשפחה ביקרה אותי ובקושי פקחתי עין כדי לראות אותם. בסוף, נתנו לי ערימה של ניירות עם תוצאה: 'אנחנו לא יודעים מה היה לך'". עכשיו היה לנו ברור: אחרי שניצלת בנס מידי הרופאים, אתה משלם את כל הקפה...
מה שווה הזמן
זקן לצעיר: אין לך זמן לחכות לגיל... הצעיר: אתה יודע מה זה גיל בעברית? הזקן: ?? - שמחה.
לכתוב או לרשום
מוקדנית: "תרשום לי מכתב"... - אין "תרשום". צריך להגיד "תכתוב". מוקדנית: אז איך יש "מכתב רשום"?