עיינתי במחשב ומצאתי באתר ישראכרט הצעה שקשה לסרב לה: בלנדר מוט נירוסטה MIXO ב-159 שקל במקום 349 שקל וזה כולל משלוח הביתה. נכון, יש לי השגות על אתר ישראכרט, אבל הקלקתי מיד על האתר והסכמתי להצעה הזולה כל כך. נכון, אינני משתמש בבלנדר, אבל יש למי לתת. הזמנת המכשיר הייתה זריזה ואז הודיע לי ישראכרט במחשב, שכדי לקבל את המתנה עלי לפנות אל היבואן, ניופאן.
כאן החל מסע ייסורים. מכיוון שלא ידעתי לאן לפנות, פניתי תחילה למחשב. לניופאן יש אתר ובו אפילו סעיף מיוחד "לקבלת הטבה". הקלקתי כמו ילד טוב וקבלתי תשובה, שמקבלים רק ילדים טובים: "שגיאה!" והדף לא הופיע... אז חיפשתי דרך לדבר עם מישהו בניופאן שיודע לדבר. כל מיני טלפונים של שירות לקוחות התגלו כשירות רע. כל שיחת טלפון נענתה ב"הקש על מקש"... ידעתי שאוכל רק להקליק בקשות שגרתיות שייענו על-ידי מחשב שגרתי.
רציתי לדבר עם מישהו חי ואחרי כמה שיחות סרק, הקשתי על רכישת מכשירים קטנים. הטלפון צלצל וצלצל עד ששמעתי שמישהו יעלה על הקו, אבל... הקו נותק. המשכתי בנסיונותי ואחרי המתנה לא כל כך קצרה, ענתה בחורה ושמעה את כל כעסיי. אינני בטוח שהיא שוכנעה, אבל שמעה אותי בסבלנות ובסוף הודיעה לי ש... תתקשר אלי בחורה אחרת. נו, יש סבלנות להמשיך לקרוא את צרותיי? הבחורה האחרת הייתה מאיה ולה הייתה סבלנות.
היא הקשיבה ובדקה ובדקה ואני המתנתי והמתנתי עד שהיא שלחה אותי למחשב וזה ענה לי כמקודם: "שגיאה". כאן, גם נסיונותיה הנמשכים לא הגיעו לכלל תוצאה והיא הודיעה לי שאני צודק ויתקשרו אלי מן החברה. כן, בסופו של דבר התקשרה אישיות מדברת. ישראכרט לא אוהבת לתת מספר פקס. ואם תזדקקו לחברה - התקשרו בטלפון. אם תעשו זאת, אתם מסכנים בהמתנה אינסופית. ניסיתי. אז שלחתי להם בסוף מכתב בדואר רגיל.
זאת לא החברה היחידה שמתייחסת רע ללקוחותיה. גם גולן תקשורת כך, אבל לא אפרט, אלא שההמתנה האינסופית למוקדן אנושי הייתה מייאשת. אתם בוודאי מכירים את זה. לא נעים.
<
יוזמה עקב שעמום בבית
"אני מעריך אנשים שמנסים". כך אמרתי באחד הבקרים כאשר הפרלמנט התכנס ללגימת קפה ופטפוטים על פוליטיקה. הפנסיונרים סובבו את ראשיהם הכסופים או הקרחים כדי לשמוע. אני יודע, שהם אינם עובדים ועיתותיהם בידיהם לשמוע על אחרים, שדווקא עושים זאת. "אתם יודעים למה ישראלים מרבים לבכות"? ניסיתי ושאלתי. כשהתשובה הייתה שלילית, הוספתי: "כי יותר קל לבכות בליל שבת על פיצוחים, מאשר לעבוד כל השבוע בעבודות נוספות ולהרוויח יותר". אינני יכול לומר שנימת הסכמה נשמעה בחלל בית הקפה.
אז שלפתי מן הטלפון את התמונה של קפה הדרכים, שצילמתי כשנסעתי בכביש למועדון. "אני מכיר את קיוסק הקפה הזה, כנראה מאז הקמתו לפני כשלוש שנים. במקום עמד טנדר, שבעליו הפך אותו לקפה דרכים. 'אנשים עוברים, עוצרים, שותים, נוסעים', הוא אמר לי והצביע על בעלי משאיות, מוניות וגם נהגי פרטיות. גם אני עצרתי שם ללגום אספרסו מהיר, בלי סוכר אבל עם כוס מים. חמישה שקלים בסך הכול".
כשעברתי שם השבוע, הופתעתי לראות שהקיוסק התרחב. במקום טנדר אחד, שעליו הועמסו מכונת קפה ומקרר קטן וכמה מצרכים, יש שם טנדר גדול ואליו מחובר קרון נגרר. הרבה יותר גדול מן הקיוסק שהיה במקום. בתוך המזנון מוכרת צעירה ויש שם סנדויצ'ים מלבד מיני מתיקה וגם מכונת האספרסו נמצאת במקומה וכל המתקן יותר גדול. "כן, מתרחבים", הסביר היזם בחיוך רחב. "עבדתי על מחפר ונפגעתי בתאונת דרכים. נקבעו לי פיצויים אבל לא יכולתי לשבת בבית לא לעשות כלום. משעמם. אז פתחתי את הדוכן כדי שיהיה לי מה לעשות", הוא סיפר. "עכשיו העסק גדל". "כנראה שהעסק היה כדאי. בכל אופן, יותר טוב מאשר לשבת בבית ולא לעשות כלום". כך אמרתי וחזרתי אל הקפה שלי.
כלכלונים
קריאת עתונים כלכליים יכולה להביא עסקה אחת, ששווה הרבה יותר מדמי מנוי לשנה.