"כשאני עושה טוב לאחרים, אז טוב לי". מה עם להגיד מילה טובה לזר ברחוב, לעזור לזקן, לאהוב את כולם, ולא לזייף, לחלק פה אהבת חינם. לעשות משהו ולא בשביל אינטרס עצמי". זה המוטו של עדנה לימר, תושבת באר שבע, עובדת בית החולים סורוקה. אבל הכי חשוב - חברת הנהלה בסניף מתנדבי יחד למען החייל ומתנדבת בלתי נלאית. עדנה היא מסוג האנשים שעושים ולא אומרים. אין אחד בעיר הזאת אשר הגיע לסורוקה ולא פגש בה במכון MRI. בכל פנייה בכל נושא היא תמיד ראשונה. עדנה לימר היא באר שבעית שורשית, מתגוררת בשכונת נווה נוי. כבר שנים היא מתנדבת קבועה ביחד למען החייל, ממלאת את ימיה ואת חייה. אשתו של שמעון, אם ל-3 ילדים מדהימים וסבתא ל-2 נכדים עובדת 24/7 ועדין מוצאת את הזמן לחבק את חיילי צה"ל.
אם יש מישהו שעדיין חושב שכסף הוא הדבר היחיד שמניע את העולם, אז עדנה בתרומתה לחברה היא התשובה וההוכחה למה לא. היא הדוגמה לעובדה שניתן לעשות דברים גדולים גם ללא תמורה כספית. דברים גדולים אינם בהכרח מחייבים שינוי של כל פני האנושות. לא כל אחד יכול להיות סטיב ג'ובס אבל כל אחד יכול להשפיע על הסביבה הקרובה לו לטובה, לפקוח עיניים ולראות מה הצרכים מסביב ולהושיט יד; לחייך, לעודד ולתמוך.
דווקא בשם ההתנדבות יש ערכים טהורים של פעם, שכמעט ולא נשארו בימינו. לנסוע לבסיסים בשום מקום, לקום בבוקר באשמורת תיכונה ולהכין פריסה ללוחמים שיסיימו מסע כומתה. התנדבות לאחר יום עבודה (היא עוד לא בפנסיה..), לפעמים בלילה, במזג אוויר קשה ולפעמים גם תכני ההתנדבות אינם קלים או מהנים. אבל הנתינה אמתית ואין בה אינטרסים זרים, אלא אהבת הזולת והיכולת להשפיע.
עדנה מספרת: להיות הסיבה לחיוך של ההיא שעוברת משבר, לתת מעצמך בלי רצון בחזרה לקבל, להתנדב בעמותה של אנשים חלשים, כי זכינו להיות אלה שחזקים, ולא לשכוח לתת יד לאלה שבחרו ללכת לבד. לשים את הרוע לשנייה בצד ולהתעסק בעיקר. לקבל את כולם גם אם לפעמים הם נראים לנו טיפה מוזר. התחילו לחלק פה אהבת חינם. נכון שבשיא הקיץ לפעמים הדבר האחרון שמתחשק זה לצאת לתחנה מרכזית ולחלק ארטיק לחיילים, או ביום חורף קר, לעזוב את הפוך וללכת לחלק שוקו חם" אך למעשה – השמיים הם הגבול.
להתנדב זה סיפוק גדול. זה גם נותן פרופורציות ומלמד להעריך את החיים ולדעת מה טוב ומה חשוב בהם. בבוקר, כשאתם עומדים מול המראה, שאלו את עצמכם שאלה. אם זה האדם אותו תירצו להיות ביום החדש ולא ביום שהיה. כי תמיד יש מה לשפר, לצערנו אף אחד פה לא קרוב להיות מושלם. בואו ננסה להיות ברומו של אדם ולא ברומו של עולם. נפסיק לחשוב קצת על עצמנו, ונחשוב טיפה יותר על כולם. נפסיק לשים זין, וננסה להיות מה שהתכוון בורא עולם. כי המטרה שלנו בכלל זה להיות מלוכדים, מגובשים, מאוחדים! לחלק אהבת חינם זה לא לחלשים, זה לנו, לאנשים הרגילים.
ציונות היא יומיומית, היא בדברים הקטנים. אנחנו יוצרים כאן שרשרת אנושית, אדם בוחר אדם. אחת לשבוע נעלה פה פוסט עם אדם שפשוט עושה ציונות. ההתנדבות היא דרך חיים הכרחית לדמוקרטיה, כמחזקת את הסובלנות ואת קבלת האחר. יש להדגיש את התרומה האישית, רק כך נוכל לחזק את החברה, לסייע באיחוי הקרעים הפושים בה ולהפוך לחברה העושה יותר למען אחרים מבלי לצפות לתמורה. ההתנדבות נטועה גם עמוק במידות החסד של המורשת היהודית, הדורשת מכל ישראל להיות ערבים זה לזה לצד גמילות חסדים.