אתמול פורסם דוח מטעם הכלכלן הראשי באוצר, המציג רמת רווחיות גבוה במיוחד והמשתפרת על ציר הזמן של היצרנים הגדולים בישראל וכן את העובדה שמחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% בהשוואה למחירם במדינות ה-oecd.
לאחרונה הודיעו החברות המובילות במשק, על כוונתן להעלות מחירים ובהן תנובה, אסם, ויסוצקי, טמפו יוניליוור, נטו, דיפלומט וסנו.
בואו ניקח לדוגמה את התה אותו מייבאות ויסוצקי ויוניליוור. מחירי התה בארץ גבוהים לאין שיעור ממחירו בעולם, בעיקר בגלל שליטתו הכמעט מוחלטת של ויסוצקי במדף הישראלי ובשל מחירי התה הגבוהים אותו הוא מציע לצרכן בארץ.
ויסוצקי השכיל לבלום כניסת מתחרים לשוק לכאורה בשלל טענות שונות ובינתיים הרגיל את הצרכן הישראלי בטעמים הייחודיים שלו, אותו הוא מוסיף לתערובות אותן מציע לצרכן בארץ ובכך ייצר למעשה קהל לקוחות שבוי הנוהר אחרי הטעם שלו, טעם אותו הצליח לפתח ולהרכיב ביחד עם חברות טעם כדוגמת פרוטרום, טעם השונה לכאורה, לגמרי "מהטעם הטבעי/הרגיל" של המוצר.
קחו למשל תה ירוק רגיל אותו מייבאים גם יבואנים אחרים מהמזרח (אשר מחירו זול באופן מהותי וגדול ממחיר התה של ויסוצקי) - הוא שונה לכאורה בארומה שלו מהתה הירוק הקלאסי של ויסוצקי ודבר דומה נמצא גם בתה הירוק בטעם לואיזה ולימונית.
במילים אחרות, קיים לכאורה הבדל בטעמים בין הארומות השונות והדבר מנוצל באופן מירבי על-ידי ויסוצקי, אשר משום מה הודיע לאחרונה על התייקרות של 10% במוצריו... למה? הסיבה פשוטה - כי הוא יכול ואיש לא עוצר אותו.
היחידים שיכולים לעצור אותו אלה הצרכנים, אשר יכולים בהטלת חרם פשוט של חודש-חודשיים על מוצריו של כל יצרן/יבואן - לגרום לשינוי דרמתי בשוק, אלא שלמי יש כוח לעסוק דווקא בתה?