לפני ימים אחדים פירסם התאגיד ששקד על הקמת הפרויקט "בית לעברית" במתחם המתחדש של בי"ס "חביב" בראשון לציון, את הודעתו, שהעירייה החליטה להפסיק את פעולתו מחוסר תקציב. הודעה זו הפתיעה את צאצאי המשפחות הוותיקות ואת אלפי הבוגרים של בי"ס "חביב", ביה"ס העברי הראשון בעולם שנוסד ב-1886 ושכל המקצועות נלמדו בו בשפה העברית, וגם הניבה מיד תגובות על תוכנה.
שתי התגובות הראשונות היו של שניים מבוגרי בי"ס "חביב". ואף שהן התפרסמו במסגרת הוואטס-אפ של בני מחזור 1958 בגימנסיה הריאלית בראשל"צ, מחזור שהיה מורכב ברובו מבוגרי בי"ס "חביב", הן מוּצָאות כאן ממסגרת צנועה זו כדי לעודד בוגרי מחזורים נוספים להשמיע את דעתם בפומבי על החלטה זו של העירייה.
התגובה הראשונה הייתה של זהבה שמואלי (אקסלרוד, מבית הוריה), ד"ר למתמטיקה, שלא רק שיתפה את המחוברים לוואטס-אפ של המחזור בתוכן הידיעה כבר ביום שבו התפרסמה, ביום 30.5.2019, אלא גם הוסיפה את הסתייגותה ממשמעותה:
מצער מאוד לקרוא שבפרויקט "בית לעברית", דווקא כאן בראשון ועוד בביה"ס "חביב" נסגר מחוסר תקציב. חבל...
כשותף מלא להרגשתה זו של חברתי זהבה, הזדרזתי להוסיף תגובה נוספת ומורחבת יותר לדבריה, שבה כללתי הצעה להצלת הפרויקט וגם את ההשקעה שכבר הושקעה בו עד כה:
גם עיר משגשגת כמו ראשל"צ לא מסוגלת לשאת בנטל של כל כך הרבה מוסדות שהוקמו בעיר להנצחת אישים מימי המושבה בעבר וגם להבלטת ראשוניותה של העיר בתחומי החינוך והתרבות מאז ועד היום.
"בית לעברית", שהוא מן המוסדות האחרונים שהוקמו במסגרת המטרות האמורות, היה צריך להיות מסונף מראש למוזאון של העיר. ולכן אני מקווה שכעת לא יבוטל, אלא יאוחד עם המוזאון וימשיך להתפתח תחת חסותו. גם הסמיכות של מבני המוזאון למבנה שנועד ל"בית לעברית", במתחם שבין בי"ס "חביב" לבין בית הכנסת הגדול, מצדיק את איחוד הפרויקט "בית לעברית" עם המוזאון של העיר, ולא רק מטעמי חיסכון כספי באחזקת שני מוסדות אלה בנפרד.
מי המציא את השם "זהבה" ומי הייתה הילדה שזכתה בו לראשונה?
סיפור מרתק, שצירפה זהבה לתגובתה, הוסיף נימוק מעניין להצעתי זו, לאחד את "בית לעברית" עם מוזאון העיר, שהוא מרכז תרבות ותיק ומבוסס.
פעם, בעודה תלמידת בי"ס "חביב", הצטרפה זהבה אקסלרוד לחברתה אסתר טופורובסקי לביקור אצל דודתה זלאטה, ואז שמעה מפי הדודה של אסתר, מי הציע לה לראשונה את השם "זהבה" במקום השם "זלאטה" שנתנו לה הוריה אחרי לידתה, וכיצד הייתה הראשונה שנשאה מאז את השם "זהבה", שנפוץ אחר-כך כשם חדש ועברי למהדרין לבנות הארץ במושבות היישוב העברי.
ממציא השם היה אליעזר בן-יהודה, שבמהלך ביקורו בבי"ס "חביב", הציע לכל תלמיד ששמו הפרטי היה בבעל צליל לועזי להחליפו בשם עברי. והוא היה זה שהציע לתלמידה "זלאטה" (זהובית, ברוסית) להחליפו בשם העברי "זהבה".
ואכן, אחרי ששמעה לאחרונה את סיפור לידת השם "זהבה" מפי זהבה שמואלי, הבטיחה ורדית רויטר, מנהלת אלבום המשפחות במוזאון, לצרף את הסיפור הזה לדף של זהבה-זלאטה פרויס (1968-1894) באלבום של משפחת טופורובסקי.
כעת אני משלים את הסיום של תגובתי בוואטס-אפ של מחזור 1958 בגימנסיה הריאלית של ראשון לציון:
החלטת העירייה בנושא ביטול פעילותו של התאגיד בשלב הזה היא נכונה, ובלבד שהיא תקצה למוזאון העיר את התקציב שיידרש לו לקליטת פרויקט "בית לעברית" תחת חסותו כדי להמשיך בקידומו.