סדרת הטלוויזיה של "נטפליקס" על פרשת
דמיאניוק הינה מלאכת מחשבת מן ההיבט המקצועי, ועל כך אחראים בראש ובראשונה שני היוצרים, יוסי בלוך ודניאל סיון. אולם מלאכת העריכה של "נטפליקס", בראשות העורך הראשי, ג'ים הייגוד, סילפה בכוונת מכוון את העובדות המרכזיות בפרשה, כפי שבאו לידי ביטוי בחומר הגלם שהגישו שני היוצרים הישראלים, וזאת במטרה מודעת ליצור אצל הצופה תובנות כוזבות על הפרשה.
שתיים הן התובנות אותן מקבל הצופה בסדרה. האחת, הסוגיה אם דמיאניוק הוא המפלצת מטרבלינקה שכונתה "איוון האיום", היא שאלה פתוחה והראיות לגביה נוטות לכאן ולכאן.
השנייה, דמיאניוק ללא צל של ספק הינו וואכמן מסוביבור. שתי תובנות אלה שהסדרה יוצרת הנן מוטעות ומטעות וכאמור, בכוונת מכוון.
לא זו בלבד שהוכח באופן מוחלט ברמה של 100% וזאת בראיות, שגם התביעה הישראלית לא כפרה באותנטיות שלהן, כי דמיאניוק אינו "איוון האיום", היות ש"איוון האיום" הינו איוון מרצ'נקו, אלא שגם הוכח כי דמיאניוק הינו קורבן לעלילה חמורה מאין כמותה. שנים לפני שהחל נגדו ההליך המשפטי, במטרה להוכיח שהוא "איוון האיום", ידעו אלה שהעמידו אותו לדין כי הוא אינו "איוון האיום" וגם ידעו היטב מי הוא אותה מפלצת.
אל מול חמשת
עדי הזיהוי שזיהו את דמיאניוק כ"איוון האיום", על בימת התיאטרון בבנייני האומה, למעלה משישים ניצולי מחנה ההשמדה טרבלינקה, לא זו בלבד שלא זיהו אותו כ"איוון האיום", אלא לא זיהו אותו ככזה שכף רגלו דרכה אי-פעם בטרבלינקה. עובדה זו הועלמה בזדון ע"י העורך הראשי של הסדרה ג'ים הייגוד, אף כי הייתה קיימת בחומרי הגלם שהגישו לו היוצרים הישראלים. לעומת זאת, סנגורו של דמיאניוק הביא לגילויין והצגתן, בהסכמת התביעה, של 80 עדויות של 37 וואכמנים וחמש עובדות כפייה אוקראיניות, כולם מטרבלינקה, שהעידו ללא יוצא מן הכלל כי איוון מרצ'נקו יחד עם ניקולאי שלאייב, הם שני מפעילי תאי הגזים בטרבלינקה. חלק מן העדויות גם ציינו במפורש כי היהודים כינו את איוון מרצ'נקו כ"איוון האיום". הודעות רבות כללו גם את זיהויו של מרצ'נקו בתמונתו. יתרה מכך, בין אותן 80 הודעות מצויות גם 11 הודעות של ניקולאי שלאייב, שכאמור הפעיל יחד עם "איוון האיום" את תאי הגזים בטרבלינקה. הוא נתפס - על-ידי שלטונות ברית המועצות כמו כל יתר 36 הוואכמנים - נחקר, נשפט והוצא להורג בשנת תשי"ב (1952) בשל פשעיו המחרידים.
בהודעתו משנת תש"י (1950) מסר בין השאר: "איוון מרצ'נקו, איני יודע את שם אביו, שנת לידה 1911, יליד מחוז דנייפרוטרובסק, אינו חבר מפגה, נשוי, מבין ילדיו בן אחד באותה עת (1943) היה בן 9. גויס לצבא האדום בתחילת מלחמת המולדת, שירת בצבא כטוראי. תיאורו: גבוה, שיער שחור, עיניים חומות, פנים רזות, אף גדול דק וישר, על הלחי צלקת אלכסונית לא בולטת, מבנה גופו מוצק, כתפיים מאונכות, הליכה תמירה. נפגשתי איתו לראשונה בספטמבר 1942 ועבדתי עמו כמפעיל המנוע שהיה מוציא גז נפלט והיה מעביר לתאי הגזים, שם הומתו האנשים שהוכנסו לשם".
יתר 10 הודעותיו של שלאייב הינן בעלות תוכן זהה ותוכן זה מאפיין גם את כל יתר הודעות 36 הוואכמנים הנוספים וחמשת עובדות הכפייה האוקראיניות מטרבלינקה. מהודעתו של הנ"ל שלאייב, כמו כל ההודעות הנ"ל, עולה התמונה החד-משמעית כדלהלן: "איוון האיום" - נולד במחוז דנייפרוטרובסק, ואילו דמיאניוק נולד במחוז ויניצה; איוון מרצ'נקו היה יליד 1911, ואילו דמיאניוק נולד ב - 1920; איוון מרצ'נקו נפל בשבי הגרמנים ב-1941 ואילו דמיאניוק נפל בשבי ב - 1942; איוון מרצ'נקו היה נשוי ואב לשלושה ילדים, אחד מהם היה בן 9 ב - 1942/3 ואילו דמיאניוק היה בשנים ההן רווק בן 22, ללא ילדים; איוון מרצ'נקו היה בעל צלקת אלכסונית על לחיו, ואילו לדמיאניוק אין כל צלקת על פניו.
לא בכדי פסק בית המשפט העליון כי אין כל דימיון בין איוון מרצ'נקו - הוא "איוון האיום" - על-פי כל ההודעות הנ"ל, לבין איוון דמיאניוק. כל הציטוטים מהודעות הוואכמנים ובמיוחד מהודעותיו של ניקולאי שלאייב הועלמו בזדון על-ידי עורך הסדרה, אף כי היו בחומר הגלם שהיוצרים הישראלים הגישו לו.
אולם הסילוף החמור והמרושע מכל של הסדרה ב"נטפליקס" הינו, העלמתו המכוונת של פסק-הדין של בית המשפט הפדרלי לערעורים בסינסינטי מכסלו תשמ"ד (17.11.93) שלפיו, דמיאניוק הינו קורבן של עלילה חמורה מאין כמותה שיסודה במרמה של הפרקליטים שניהלו את כל ההליכים נגד דמיאניוק באמריקה. כך פסק בית המשפט האמריקני: "עוד בשנת 1978 או 1979 היה לממשל מידע ממקורות רשמיים בברית המועצות, המצביע על כך שהיו שני אוקראינים שהפעילו את תאי הגזים בטרבלינקה, איוון וניקולאי וכן ש"איוון האיום" היה אדם ששמו איוון מרצ'נקו ולא איוון דמיאניוק".
ובהמשך: "פרקליטי התביעה פעלו תוך התעלמות פזיזה מחובתם לבית המשפט ומחובתם בהליכי גילוי המסמכים, בכך שלא גילו לפחות שלוש קבוצות של מסמכים שהיו ברשותם, עוד לפני, שהחלו הליכי המשפט עצמו נגד דמיאניוק... בשל הסיבות המפורטות לעיל אנו מבטלים את פסק הדין של בית המשפט הפדרלי המחוזי ואת פסק דינו של בית משפט זה בהליכי ההסגרה על יסוד כך ששני פסקי הדין ניתנו בטעות, כתוצאה מתפקוד קלוקל של הפרקליטות, היוצר בנסיבותיו של תיק זה, מרמה כלפי בית המשפט".
העלמתו של פסק-דין זה מן הסדרה, לפיו, כאמור, דמיאניוק הוא קורבן עלילה זדונית שיסודה במרמה כלפי מערכת המשפט האמריקנית, לפיה, הוסתרו כל הראיות המוכיחות שאינו "איוון האיום", הינה בבחינת מרמה זדונית של "נטפליקס" כלפי צופי הסדרה.