חיזבאללה תחת לחצים לבנוניים
החלטת חיזבאללה להצטרף ללחימה מול צה"ל בגבול לבנון, במקביל למלחמת ישראל בחמאס בעזה, מעוררת מורת רוח וחששות עמוקים בקרב ההנהגה הפוליטית והציבור הרחב בלבנון, בדגש על אלה שאינם נמנים על הציבור השיעי במדינה. התנגדות ברורה למעורבותה של לבנון במלחמה, שאין לה כל עניין בה, מבטאים בפומבי מאז פרוץ העימות ראש הממשלה, נג'יב מיקאתי, (סוני) ושר החוץ שלו, עבדאללה בו חביב (נוצרי).
אלה דואגים אומנם להפגין סולידריות עם הפלשתינים, אך בה בעת מבהירים, כי לאיש בלבנון אין עניין בפתיחת חזית נוספת מול ישראל וכי הלבנונים לא יוכלו לשאת אותה ואת תוצאותיה. השניים גם מנהלים מגעים דיפלומטיים נרחבים מול גורמים בינלאומיים ואיזוריים כדי למנוע הסלמה נוספת בגבול לבנון. "בלבנון יודעים מהו מחירה של המלחמה", אמר חביב (21.10.23). לכך מצטרפות התבטאויות פומביות של פוליטיקאים לבנונים נוספים, בעיקר מהמפלגות הנוצריות, הקוראים לחיזבאללה שלא לערב במלחמה נגד ישראל את ארצם, השקועה גם כך במשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדותיה.
ביטוי מרכזי לחששות האוכלוסייה מהמלחמה המתקרבת, מהווה התנועה צפונה של תושבי דרום לבנון ופינויים של הכפרים הסמוכים לגבול עם ישראל. כמו-כן, כבר עתה - רק שבועיים מאז תחילת העימות בגבול לבנון - ניכרת השפעה על הכלכלה הלבנונית נוכח הצמצום המסתמן במספר התיירים המגיעים למדינה, לצד קריאתם של גורמים בינלאומיים ואזוריים לאזרחיהם לצאת מלבנון. יש לציין, כי בשנה החולפת חלה התאוששות מסוימת בענף התיירות, שמהווה מקור הכנסה חשוב ומרכזי בלבנון, והיפוך במגמה זו מבשר רעות לכלכלתה.
חיזבאללה מודע לביקורת כלפיו בתוך לבנון ובכיריו אף מודים בפומבי, כי מגיעות אליהם בקשות שלא להתערב במלחמה. על-מנת להצדיק את הלחימה של פעיליו נגד צה"ל טוענים דוברי הארגון, כי בלחימתו הוא משרת אינטרסים של לבנון ומגן עליה, תוך יצירת קישור מאולץ בין "התוקפנות הישראלית" בעזה לאיום שמייצרת ישראל על לבנון.
נראה, כי ההתנגדות בתוך לבנון למעורבותו של חיזבאללה במלחמה, תלך ותגבר ככל שתימשך הלחימה בין הארגון לצה"ל, ועוד יותר בתרחיש של הסלמה נוספת בין הצדדים. יהיה גם בכך כדי להשפיע על שיקוליו של חסן נסראללה במערכה נגד ישראל בהמשך.
לשים בפרופורציה את החות'ים
החשש הישראלי מהתלכדות זירות קיבל אישוש עם שיגור טילי השיוט והמל"טים מתימן ויירוטם ממשחתות אמריקניות בים האדום וממיירטים על אדמת סעודיה. פעולה זו של החות'ים המחישה את "תפיסת ההפעלה" האיזורית האירנית ודימוי ההגמוניה האירנית.
הייתה זו בעיקר הדגמת יכולת ולא הצטרפות מלאה ללחימה. יש כמה מרסנים הפועלים על החות'ים. ראשית, הזירה התימנית מרוחקת כ-2,000 ק"מ מאילת, דבר המכתיב בעיקר יכולת לפעולות מסוימות באוויר ובים (פגיעה בחופש השיט בים האדום) ומקל גם על הסיכול. שנית, למרות הרצון של החות'ים להוכיח סולידריות עם הפלשתינים ועם יתר חברות "הציר", מידת ההשפעה האירנית עליהם נמוכה יחסית לזו שיש לאירן, למשל, על חיזבאללה.
בנוסף, אין לחות'ים עניין להביא להתלקחות רבתי שתסכן את ההישגים שהם קצרו בעקבות ההבנות שלהם עם הקואליציה הערבית בראשות סעודיה ואת הפסקת האש המחזיקה מאז אפריל 2022. בפעולתם הם גם מסתכנים בתגובה אמריקנית (וישראלית?) חריפה מולם שממנה הם מבקשים להימנע.
בל נטעה: החות'ים מהווים איום, ובשל המרחק ומורכבות הזירה התימנית יש קושי לפגוע בהם בחזרה. אולם, יש לשים בפרופורציה את הזירה התימנית. מידת הנזק והסיכון מכיוונה, שעלולה להיות מופעלת שוב לאחר כניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, אינו משתווה למידת הנזק הפוטנציאלי שישנו מכיוון חיזבאללה, חמאס ואף מכיוון שלוחים נוספים של אירן המצויים בסוריה ובעירק.
החות'ים יכולים לרשום לעצמם הישג מסוים במישור התודעתי. בפעולתם הם גם "משלמים את חובם" לחברות הציר ולאירן ובמיוחד לחאמס, שייתכן שציפה להשתתפות פעילה יותר בלחימה מצד יתר החברות בציר. בנוסף, יירוט השיגורים מתימן ממחיש לא רק את מגבלות כוחו של "הציר", אלא את יעילות הפעולה האזורית תחת מטריית CENTCOM(פיקוד מרכז האמריקני) לטיפול באיום הטילים והמל"טים מצד אירן ושלוחיה.