המלחמה באוקראינה חשפה כמה מהליקויים של התעשיה הביטחונית האמריקנית והובילה לשיפורים מיידיים. אבל התהליך בכללותו איטי מאוד ואינו מתקרב לנדרש. לפני 2022 ייצרה ארה"ב רק 14,000 פגזי 155 מ"מ בשנה; אוקראינה השתמשה ב-8,000 ביום. הצבא האמריקני השקיע מיליארדים ועלה ל-80-70 אלף בחודש, אך נדרשו כמעט שלוש שנים לכך; והצורך במלחמה גדולה יהיה גבוה בהרבה.
עוד דוגמא: המלאי האמריקני כולל 19,00 כטב"מים; אוקראינה איבדה 10,000 בחודש ב-2023 ואומרת שייצרה אשתקד 1.4 מיליון מהפשוטים שבהם. ארה"ב תתקשה לפתור את הבעיה, שכן החברה הסינית DJI טוענת שהיא מייצרת 70% מהשוק העולמי, בעוד חברות אמריקניות מייצרות רק כמה אלפים בחודש – והם לרוב יקרים יותר וטובים פחות מאשר הסיניים.
המצב חמור באותה מידה בבניית ספינות, כפי שאומרת הוועדה: מספנה סינית אחת מייצרת יותר מאשר כל המספנות האמריקניות, ויש 20 מספנות סיניות. המספנות האמריקניות אינן עובדות במלוא הכושר, בשל מחסור חמור בכוח אדם. חברת Marinette Marine אמורה לבנות שש ספינות לטילים מונחים, הכלים החדישים ביותר של הצי, אך יש לה עובדים לייצר אחת בשנה בלבד. אותו מחסור מקשה על תחזוקת הספינות, ולכן רק פחות ממחצית מ-164 הספינות של הצי כשירות לפעולה.
כשלים אלו מזעזעים עוד יותר לנוכח העובדה שתקציב הביטחון עומד השנה על 850 מיליארד דולר. התקציב הרשמי הסיני הוא 222 מיליארד דולר; ההערכה היא שהסכום האמיתי עומד על 711 מיליארד דולר. ההוצאה האמריקנית לביטחון היא 3% תוצר, הרבה פחות מאשר בזמן המלחמה הקרה. דונלד טראמפ קרא לאחרונה למדינות נאט"ו להוציא 5% תוצר לביטחון; אם ארה"ב תעשה זאת, התקציב יגיע ל-1.4 טריליון דולר בשנה.
זה נשמע סכום מטורף [והוא יהיה חייב לבוא על חשבון הוצאות אחרות – א.ל], אך הוא הרבה יותר זול מאשר הכישלון למנוע מלחמה גדולה או לנצח בה, טוען הפוסט. כל גידול בתקציב יהיה חייב להיות משולב ברפורמה בביורוקרטיה הכושלת של הפנטגון, כדי למקסם את התמורה לכסף.
כעת על הסנאטורים להחליט האם הגסת' – מעליו מרחפות טענות להתנהגות פסולה וניהול כושל בשני מלכ"רים בראשם עמד – הוא האדם המתאים לבנות מחדש את יכולות הביטחון של ארה"ב. חברי הוועדה צריכים להקשות עליו לא רק בנוגע לעברו, אלא גם בנוגע לתוכניותיו להתמודד עם אתגר עצום זה. הרקורד שלו אינו משרה אמון ביכולתו לטפל במשימה זו, שתהיה מבחן רציני גם למנהלים הרבה יותר מנוסים.