דונלד טראמפ ביצע את הפאשלה הגדולה הראשונה שלו בתחום מדיניות החוץ, כאשר הציע (25.1.25) "לנקות" את רצועת עזה ולפנות את רוב האוכלוסייה לירדן ומצרים – טוען דייוויד איגנציוס, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. ייתכן שמדובר בדחף אישי יותר מאשר במדיניות מתוכננת, אך הדברים הדהימו את מנהיגי מדינות ערב המצפים לעבוד עימו. יישוב מחדש של הפלשתינים עלול לזעזע ממשלות ערב המתונות. טראמפ נהנה לטלטל את הסירה, אך זה היה קרוב יותר להטלת פצצה.
פקיד ערבי משער, שהרעיון משקף רעיון עסקי של איל נדל"ן ולא יוזמה במדיניות חוץ. טראמפ העלה את הרעיון בפומבי זמן קצר לאחר שדיבר עליו עם המלך עבדאללה, אשר כמו מנהיגים אחרים רוצה לשתף פעולה עימו, אך לא לסכן את ירדן בגל של פליטים. התגובה במזרח התיכון הייתה מהירה ושלילית. שר החוץ הירדני אמר שהתנגדות ארצו "עזה ומוחלטת". שגרירות מצרים הבהירה, שארצה לא תהיה מעורבת בטרנספר של פלשתינים לסיני.
אפילו תומכי טראמפ הערבים הסתייגו. "אנחנו דוחים לחלוטין את רעיון העברת הפלשתינים, כנראה בכוח, למצרים או ירדן. אנחנו לא זקוקים לשליפות מן המותן בנוגע לגורל הפלשתינים", אומר בישארה בהאה, יו"ר "אמריקנים ערבים למען טראמפ".
השליפה של טראמפ משקפת מגמה ברורה מאז היבחרו: יצירת קרבות בלתי נחוצים סביב רעיונות בוסר, טוען איגנציוס. הוא החל במריבה עם דנמרק, בעלת ברית בנאט"ו, על גרינלנד, איים לכבוש את תעלת פנמה והתגרה שוב ושוב בקנדה. הוא שוכח שיחסי חוץ אינם כביש חד-סטרי ושגם מעצמות-על זקוקות לידידים.
טלטלות במזרח התיכון הן בלתי-נבונות במיוחד כעת, כאשר האזור מנסה להתאושש מן המלחמה. הפסקת האש בעזה שבירה, כאשר ישראל מנסה להשלים עם העובדה שלא הצליחה ליצור חלופה לחמאס. הפסקת האש בלבנון אומנם הוארכה, אך אם תיכשל – הן ישראל והן לבנון ישלמו את המחיר.
בכך שהצית אש חדשה באיזור, טראמפ מפחית את יכולתו להנמיך אותן במקומות אחרים. כנשיא המעלה על נס את מראית העין של עצמאות, הוא עלול להיתפס כמשחק לידי הימין הקיצוני בישראל, הקורא לטרנספר מעזה. הרעיון הזה בא לאחר שבוע מוטרף של צווים, וטראמפ מתחיל יותר קרבות מכפי שיוכל לסיים. ההנחיה הראשונה במלחמה היא לרכז כוח אש ולא לפזר אותו, ולהשיג את מטרותיך בזו אחר זו.
לטראמפ יש כמה רעיונות טובות במדיניות החוץ, במיוחד לסיים את המלחמה באוקראינה בדרך שלא תעניק לרוסיה פרס על פלישתה. אבל הוא מסכן רעיונות טובים אלה בשיטפון של רעיונות גרועים, בגישה בלתי ממוקדת שנראית כמו הכל, בכל מקום ובבת אחת, מסיים איגנציוס.