יצרנית השבבים Nvidia איבדה קרוב ל-600 מיליארד דולר משוויה ביום אחד (27.1.25). יש המייחסים זאת רק להודעתה של DeepSeek הסינית על מודל הבינה המלאכותית החדש שלה. פרופ' מיהיר דסאי, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד והפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל, סבור אחרת. במאמר בניו-יורק טיימס הוא טוען, כי מדובר בשינויים עמוקים יותר בשווקים הפיננסיים, שכדי להבינם יש לחזור דווקא למיתולוגיה עתיקה. הדמות של אוּרוֹבּוֹרוֹס, הנחש האוכל את זנבו, מתאימה מאוד. תרבויות עתיקות רבות אימצו דמות זו, המסמלת את מעגל החיים ואת הטוטאליות של העולם. כיום הוא מסמל את הקניבליזם העצמי של חברות הביג-טק, הזורקות עוד ועוד כסף על השקעות שיניבו פחות ופחות תשואה. התיקון השבוע עשוי לסמן שהשווקים הפיננסיים מתחילים להבין דינמיקה זו. גם אחרי התיקון, שבע המופלאות – מיקרוסופט, אפל, אמזון, Nvidia, טסלה, מטא ואלפאבית – עדיין מהוות 30% משווי השוק של 500 חברות מדד S&P (לעומת 10% לפני עשור). יחס מחיר המניה להכנסות או לרווח שלהן גבוה כפליים או פי שלושה מזה של 493 הנותרות. משקיפי השוק מתווכחים האם ביצועי מניות הביג-טק ימשיכו להכות את הנותרות, או שמא חברות אחרות ישיגו אותן בעזרת ה-AI. אבל לדעת דסאי, המיתוס של האוּרוֹבּוֹרוֹס מלמד על אפשרות נוספת. הצעד הראשון בהבנת האנלוגיה הוא לחזור לכמה מיסודות הפיננסים. שערי מניות לא תמיד עולים בגלל ציפייה שהחברות ישתפרו, אלא גם בגלל שהמשקיעים סבורים שחברות מסוימות בטוחות יותר מאשר אחרות ואינם מענישים אותן אם נדרש להן יותר זמן להניב תשואה. רבים סבורים שה-AI יעשיר מאוד את שבע המופלאות, רואים אותן כחברות בטוחות ולא דורשים תשואה מיידית. זו הסיבה שתחזיות הרווח אינן תואמות את הזינוק בשערי מניותיהן. המשקיעים בעולם רואים מניות אלו כחוף מבטחים ראשון במעלה בעולם של התפרצויות אינפלציוניות, חוסר יציבות פוליטי וחוסר ודאות פיסקלי. לחברות אלו יש מאזן אדיר, הכנסות עתק, תזרים מזומנים יציב, הובלה בשוק ומנהלים מוערכים. משקיעים מתייחסים אליהן כמעט כמו לממשלות. המנהלים השתמשו בכסף הקל שקיבלו מהמשקיעים כדי להשקיע עוד ועוד מבלי לדאוג להחזר מהיר. במילים אחרות: הם אוכלים את עצמם.