בנאומו בקונגרס בשבוע שעבר תיאר דונלד טראמפ תמונה פנטסטית. החלום האמריקני פורח יותר מתמיד, המכסים שלו ייצרו משרות ויעשירו את ארה"ב ויגנו על עצם נשמתה. למרבה הצער, בעולם האמיתי דברים נראים אחרת. משקיעים, צרכנים וחברות מפגינים סימנים ראשונים של חמיצות ממדיניותו של טראמפ. עם הפרוטקציוניזם התוקפני והכאוטי שלו, טראמפ משחק באש – מתריע אקונומיסט. בכלכלה כמו ביחסי החוץ, ברור כעת שהמדיניות נקבעת לפי גחמותיו של טראמפ – מה שיגרום נזק מתמשך מבית ומחוץ. כאשר טראמפ ניצח בבחירות, המשקיעים והמנהלים הריעו. מדד סטנדרד אנד פור עלה ב-4% תוך שבוע, בציפייה להפחתת הביורוקרטיה ולקיצוצי מס נדיבים, ובתקווה שדיבוריו בעד פרוטקציוניזם ונגד הגירה יסתיימו בלא-כלום. אלא שתקוות אלו הולכות ונמוגות. אילון מאסק גורם לכאוס ותופס כותרות, ללא מעשים של ממש. הצעת התקציב שאישר בית הנבחרים מאריכה את הטבות המס מ-2017, אך לא מרחיבה אותן – ומוסיפה טריליונים לחוב הלאומי. המכסים חוזרים לרמות של שנות ה-1940, כאשר הסחר העולמי היה קטן בהרבה. אין פלא, אפוא, שוול סטריט חזרה לרמות של ערב הבחירות, התשואה על אג"ח האוצר יורדת, אמון הצרכנים ירד וכך גם אמון העסקים הקטנים, בעוד הציפיות האינפלציוניות עלו. את החששות מחזקת ההכרה בכך שטראמפ פחות מרוסן מכפי שציפו המשקיעים. למרות שהאינפלציה הביסה את קאמלה האריס, טראמפ אינו חושש ממנה, בטענה שהרווח מהמכסים מצדיק אותה. בכהונתו הראשונה הוא התגאה בעליות בבורסה; הפעם הוא אינו מתייחס אליה. הוא דבק באמונתו לפיה המכסים טובים לכלכלה. חשובה לא פחות העובדה שהסובבים אותו הם נעדרי השפעה. שרי האוצר והמסחר, סקוט בסנט והווארד לוטניק, הם אנשי פיננסים אך לא מצליחים למתן את טראמפ. במקום להיות יועצים חכמים, הם נראים כמו בובות המדקלמות מדוע המכסים טובים והבורסה אינה חשובה. אנשי עסקים חוששים לומר את האמת כדי שלא לעורר את זעמו של טראמפ, ההולך ומתנתק מהמציאות. כל אלו מפחידים את שותפי הסחר של ארה"ב, מציין אקונומיסט. מסיבה כלשהי, יש לטראמפ טינה מיוחדת כלפי קנדה והאיחוד האירופי. מאחר שאין לו היגיון עקבי, לא ניתן לדעת כיצד להתייחס לאיומיו. המצב יחמיר אם הוא יעמוד בהבטחתו להטיל מכסי גומלין בשיעור אלו המוטלים על הייבוא מארה"ב: מדובר ב-2.3 מיליון פריטים ובסיוט ביורוקרטי שארה"ב נטשה לפני 100 שנה, כמו גם במהלומה קטלנית למערכת הסחר העולמית. כאילו כל זה לא מספיק גרוע, המכסים יפגעו גם בכלכלת ארה"ב. טראמפ אומר שהוא רוצה להראות לחקלאים שהוא אוהב אותם. אבל הגנה על 1.9 מיליון החקלאים מפני תחרות תנפח את חשבונות המכולת של 300 מיליון צרכנים, ופיצוי על מכסי גומלין יוסיף לגרעון. הצמיחה תיפגע משום שהמכסים יעלו את מחירי הייצור. אם היצרנים לא יגלגלו אותם על הצרכנים, רווחיהם ייפגעו; אם כן – הצרכנים יספגו למעשה עליית מיסים. ההמשך יהיה התנגשות עם הפדרל ריזרב, שייקרע בין ריבית גבוהה מול האינפלציה לבין הורדתה לצורך עידוד הצמיחה. אחד המוסדות העצמאיים החזקים שנותרו יצטרך להתמודד מול נשיא זועם הרגיל להשיג את מבוקשו. הכלכלה העולמית מצויה ברגע מסוכן, מזהיר אקונומיסט. טראמפ סירב לציית למציאות ולחוקה לאחר שהפסיד ב-2020, ולאחר נצחונו ב-2024 הוא אינו מוכן לשמוע שהוא טועה. ההבנה שאמונתו בפרוטקציוניזם שגויה תחלחל רק בעוד זמן רב, אם בכלל. ככל שתגבר הטענה שהוא פוגע בכלכלה, טראמפ עשוי להתנכל למשמיעיה – יועציו, התקשורת או ה"פד". העולם האמיתי ישלם את המחיר.