התבוננות במסכים של וול סטריט מציגה מיד את הדמיון בין 2025 ל-2020. מדד VIX לתנודתיות עומד על מעל 40 נקודות – רמה בה היה פעמים בודדות בהיסטוריה. הן אז והן עתה הגיע מדד S&P לשיאו ב-19 בפברואר ומאז ירד ב-10% תוך כמה ימים. מחיר הנפט צלל. אמון הצרכים מצוי בשפל. ההבדל היא בסיבה, מזכיר אקונומיסט: ב-2020 הייתה זו הקורונה; ב-2025 – מדיניות הסחר של דונלד טראמפ.
אין פלא שמנהלי חברות מתפתים לחשוב כמו בזמן הקורונה. הלוואי, מגיב אקונומיסט. למעשה, השלכות מדיניותו של טראמפ על העסקים הגדולים בארה"ב עלולה להיות חמורה יותר וממושכת יותר. אז והיום, המהלומות נחתו עם פרסום דוחות הרבעון הראשון שבעיקרם היו חיוביים, אך תחזיות ההכנסות והרווחים קודרות יותר, והאנליסטים מורידים את ציפיותיהם. מה שגרוע יותר: חלק מן המנהלים שבים ונמנעים מתחזיות שנתיות. רבע מבין 500 החברות הגדולות הזכירה את המילה "מיתון" בשיחות עם המשקיעים; בקורונה השיעור היה שליש, בעוד ברבעון שעבר הוא היה 2%.
בנקאים ויועצים מדווחים שעסקים מודאגים מפני פגיעה בשרשרת האספקה ומתחילים לאגור מוצרים, להגדיל את ההון ולצמצם תשלומים לספקים. המנהלים חוזרים למילים מתקופת הקורונה, כמו "הסתגלות". כמה חברות משקיעות בשרשרות אספקה מקומיות, שוב כמו בקורונה.
עמוק בפנים – מנהלים אמריקנים רבים נתלים בתקווה שטלטלת המכסים תסתיים בדיוק כמו הכאוס של הקורונה: בחזרה חדה לעסקים כרגיל. הרבעון השני של 2020 היה כואב, זה ברור: למעלה מ-300 מבין חברות S&P דיווחו על ירידה במכירות; למעלה מ-100 רשמו הפסד; 260 חברות רשמו הפרשות של 90 מיליארד דולר, כולל בשל ירידת נכסים.
באביב 2020 עדיין היללו המנהלים את היכולת להסתגל, אך בשיחות פרטיות הודו ששרשרת האספקה בקושי מחזיקה מעמד וששינוי בהן יעלה מיליארדים. הביקוש למוצרים רבים זינק כאשר הממשל הזרים צ'קים לתושבים. ברבעון השני של 2021 עלו רווחיהן השנתיים של כ-75% מהחברות הגדולות; 44% דיווחו על עלייה ברווח. בקיץ 2020 החזיר מדד S&P את כל ההפסדים ומאז רשם עלייה מרשימה.
ועכשיו? חודש לאחר הודעתו של טראמפ על מכסי גומלין על רוב המדינות, המדד חזר לקדמותו. השעיית המכסים ב-90 יום והדיונים על הסכם סחר בין ארה"ב לסין הרגיעו את השווקים. אבל העסקים ממש לא חזרו לשגרה, מדגיש אקונומיסט. גם אם המכסים לא יוטלו ואלו שעל סין יורדו, אין ספק שיישארו מגבלות על הסחר.
מצב זה מעמיד את ארה"ב בע"מ בסכנה דומה לזו שהברקזיט גרם לבריטניה ושות': נטל מתמשך על הצמיחה. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא, כי עד 2024 גרמה הפרישה מהאיחוד האירופי להפחתת התפוקה הבריטית ב-3%, לירידת ההשקעות העסקיות ב-20%-12% ולצניחה של 9%-6% בתוצר. המנהלים האמריקנים צריכים להניח בצד את יומניהם מתקופת הקורונה, ובמקום זאת לשוחח עם עמיתיהם הבריטים. הם לא יאהבו את מה שישמעו.