בשנת 2018 הוציא דונלד טראמפ את ארה"ב מהסכם הגרעין עם אירן, בטענה שזו הייתה "העסקה הכי גרועה אי-פעם". בשנים שחלפו הרחיבה אירן את תוכניתה הגרעינית, הוסיפה אלפי צנטריפוגות מתקדמות, כולל כאלו הקבורות עמוק במעבה האדמה, והעשירה אורניום בכמות המאפשרת לייצר נשק גרעיני בתוך כמה שבועות. על-פי אותו הסכם, רוב המגבלות על פעולות אלו אמורות היו להישאר בתוקף עד 2031, ולהרחיק את אירן לחודשים רבים ואפילו לשנה מפצצה – מזכיר פיליפ גורדון, שהיה היועץ לביטחון לאומי של קאמלה האריס, במאמר בניו-יורק טיימס. כעת רוצה טראמפ עסקה חדשה, בתקווה שהיא תכלול "חיסול מוחלט" של תוכנית ההעשרה. אבל שליחיו ניצבים בפני אותם מכשולים שהובילו את ברק אובמה להסכים לעסקה המקורית: כיצד לשכנע את אירן לוותר מבלי להפעיל כוח צבאי אם תסרב. ההסכם מ-2015 כלל הקלה בעיצומים תמורת מגבלות על ההעשרה ופיקוח הדוק, ואילו ארה"ב התפשרה על המשך ההעשרה ועל תאריך תפוגה לחלק מן הסעיפים. אותו הסכם גם לא עסק בשלוחיה של אירן, אך אובמה השיג את מטרתו העיקרית: בלימת תוכנית הגרעין בלא שימוש בכוח, טוען גורדון. אין ספק שכיום אירן חלשה מכפי שהייתה אי-פעם מאז ההפיכה ב-1979, אך מנהיגיה מתעקשים בתחומי הגרעין והטילים הבליסטיים, ואומרים שיסכימו לעסקה חדשה רק אם תכלול ערובות מוצקות נגד נסיגה אמריקנית ממנה. ייתכן שהם מבלפים, אבל אם לא – טראמפ יצטרך להחליט האם לקבל הסכם דומה מאוד לזה שנטש, או להסתכן במהלומה צבאית שתוצאותיה כלל אינן ברורות. ייתכן שיש מוצא, סבור גורדון. במקום לעדכן את הסכם 2015 ב"אותו הדבר תמורת אותו הדבר", יכול טראמפ להציע לאירן "יותר תמורת יותר": יותר הקלה בעיצומים תמורת הקלות משמעותיות וארוכות יותר בתוכנית הגרעין. ארה"ב תספק לאירן הקלות כלכליות להן היא זקוקה נואשות, כולל הסרת העיצומים על מכירת נפט, תמורת הסכם ארוך ואולי אף בלתי מוגבל בתחום הגרעין ופעולות אחרות שלה המזעזעות את המזרח התיכון. ארה"ב תצטרך להשלים עם המציאות של העשרת אורניום באירן, אך עליה להתעקש על מגבלות הדוקות יותר על צנטריפוגות מתקדמות, היקפו ורמתו של מלאי האורניום המועשר וההעשרה התת-קרקעית וזאת לצד פיקוח מקיף. אם ההקלות יהיו נרחבות די הצורך, ההסכם עשוי לכלול מגבלות על תוכנית הטילים ועל סיוע של אירן לחות'ים ואף לרוסיה. הסדר כזה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של אירן. לאחר שנים של ניהול כושל וצניחה במחיר הנפט, כלכלתה נמצאת במצב נורא: מיתון כבד, אינפלציה של 30%, אבטלה של 10% ושפל חסר תקדים של הריאל מול הדולר. הציבור האירני, אשר בחר את מסעוד פזשכיאן לנשיא שהבטיח להציל את הכלכלה, שווע להקלות וקרוב לוודאי שיתמוך בכל הסכם גרעין שיבטיח אותן. יהיה זה ניצחון גם לטראמפ, שיוכל לטעון שהשיג הסכם טוב יותר מאשר אובמה, עם יותר מגבלות על אירן ויותר רווחים כלכליים לארה"ב, סבור גורדון. אירן יודעת כיצד ללכוד את תשומת ליבו של טראמפ. שר החוץ שלה, עבאס עקרצ'י, הגדיר אותה כ"הזדמנות בטריליון דולר" וציין שהזמנות מחברות כמו בואינג ייצרו משרות בארה"ב. הסרה מוחלטת של העיצומים אינה חכמה כל עוד האייתולות שולטים באירן, אבל טראמפ יוכל לקבוע אלו עסקים אמריקנים יורשו לפעול בה. אין ספק שיש חסרונות בהקלה בעיצומים כאשר מדובר במדינה הפועלת נגד ארה"ב ובעלות בריתה, אבל היא עושה זאת ממילא גם כעת. מעולם לא היו אפשרויות טובות להתמודד עם הגרעין האירני, מסיים גורדון; גישה "יותר תמורת יותר" היא הדבר הנכון לעשותו.