בתחילת המאה ה-20, לפני שהונהג מס הכנסה בארה"ב, מכסים מימנו חלק ניכר מהוצאותיה. דונלד טראמפ רוצה לחזור לאותה גישה, וטוען שהמכסים יוכלו לבטל את מס ההכנסה למשתכרים פחות מ-200,000 דולר בשנה.
יש הרבה מה לומר בגנותם של מכסים, מציין אקונומיסט. כלכלנים מצביעים על פגיעתם הקשה בסחר; לרוב הם מוטלים על הצרכן המקומי. כמעט כל המכסים מכהונתו הראשונה של טראמפ הכבידו את הנטל על חברות אמריקניות בדמות פגיעה ברווח ועל הצרכנים בדמות עליית מחירים. ההסכמים עם סין ובריטניה הורידו את המכסים מהשיאים אליהם הגיעו, כך שההכנסות מהן יפחתו; הם ימשיכו לרדת בעסקות הבאות.
עם זאת, המכסים יכניסו סכומים ניכרים. כמה? אשתקד הם היוו 100 מיליארד דולר מתוך הכנסות מיסים בסך 4.9 טריליון דולר. באמצע החודש הנוכחי כבר נגבו 47 מיליארד דולר, עלייה של 30% לעומת אשתקד. קשה לשער מה תהיה ההכנסה הכוללת. גורו הסחר של טראמפ, פיטר נבארו, טוען שמדובר ב-6 טריליון דולר בעשר שנים, דהיינו 600 מיליארד דולר בשנה. החשבון שלו פשוט: הייבוא אשתקד הסתכם ב-3.3 טריליון דולר והמכס הממוצע יהיה 20%.
גישה זאת מתעלם מדינמיקה כלכלית בסיסית, מגיב אקונומיסט. מכסים גבוהים מפחיתים את הביקוש למוצרי ייבוא ומצמצמים את בסיס המס. הם גם מורידים את ההכנסה ואת המיסים עליה בשיעור העשוי להגיע ל-25%. תחזיות הטריליונים של נבארו מתבססת על פנטזיה בה המוכרים, הקונים והסוחרים מתעלמים מאיתותי המחירים.
תחזיות עצמאיות הן נמוכות בהרבה. מודל התקציב של פן-וורת'ן אומר שהמכסים בצורתם המלאה ביותר, כולל מכסי הגומלין שהושעו, יכניסו 290 מיליארד דולר בשנה בעשור הבא. חישובו מביא בחשבון ירידה בביקושים, כמו גם את הירידה בהכנסות החברות ובהוצאות הצרכנים. מעבדת התקציב באוניברסיטת ייל מדברת על 180 מיליארד דולר בשנה; מכון המחקר Tax Foundation צופה 140 מיליארד דולר.
גם התחזיות הללו אינן נקיות מספקות. הקיצוץ במכסים על סין – מ-145% ל-30% - לא משנה אותן בצורה מהותית. ברמה הגבוהה הם היו בצד השגוי של מה שמכונה "עקומת לאפר", הנקודה בה מיסים גבוהים מורידים לירידה בהכנסות במקום לעלייה. הם היו גורמים להפחתה ניכרת של הייבוא מסין וכך ההכנסות מהן היו נמוכות מהצפוי. לפי פן-וורת'ון, מכס של 145% יוסיף רק 25 מיליארד דולר לעומת מכס של 30%.
2025 אינה 1900
בכל מקרה, המכסים לא יוכלו לממן את קיצוצי המס שמבטיח טראמפ, ממשיך אקונומיסט. אשתקד הכניס מס ההכנסה האישי 2.4 טריליון דולר, והסכום צפוי לעלות ל-4.4 טריליון דולר בעשור הבא. ביטול המס למשתכרים עד 200,000 דולר בשנה יעלה השנה 737 מיליארד דולר – כפליים או פי שלושה מההכנסות מהמכסים.
תיאורטית, ההכנסות מהמכסים יכולים לבטל את המס למשתכרים עד 80,000 דולר בשנה, שהם רק 10% מהנישומים. אבל ביטול שכזה למעשה יקטין את המרווח בין מדרגות המס, החלות על כל הנישומים – וכך ייצאו נשכרים בעיקר בעלי ההכנסות הגבוהות. הצעת חוק המס הנוכחית של הרפובליקנים מלאה בהטבות אחרות, אשר עשויות לבלוע את ההכנסות מהמכסים.
מכסים יכלו לממן את הממשל הפדרלי בתחילת המאה ה-20 משום שהוצאותיה היו רק כ-2% מהתוצר, והופנו בעיקר למימון חוב, הגנה ותשתיות. כיום ההוצאות גבוהות פי עשרה. הייבוא הוא בסיס מס צר ותנודתי, ולכן הוא אינו מתאים לממן מדינה מודרנית. האירוניה היא שמכסים יהפכו את ארה"ב לתלויה בייצור הסיני. יש סיבה לכל שרוב הפוליטיקאים לא רוצים לחזור 120 שנה אחורה.