רצח ירון לישינסקי ושרה מילגרים ליד המוזאון היהודי בוושינגטון היה תזכורת מצמררת לשנאה העתיקה ביותר בעולם. הוא התרחש בתקופה בה הקו המפריד בין אנטישמיות לאנטי-ציונות, שבעבר היה לפחות מס שפתיים מבחינת הציבור המערבי, הולך ומטשטש – מתריע וושינגטון פוסט. השבוע החולף היה יוצא דופן מבחינת האירועים הנקודתיים, אבל ברמה העקרונית – הוא היה דומה מאוד לרבים לפניו.
בתחילת השבוע התפטר פרשן הכדורגל גארי ליניקר מרשת BBC, בה היה בעל השכר הגבוה ביותר. כמו רבים האחרים הסבורים בטעות שכשרונותיהם – במוזיקה, במשחק או בספורט – הופכים אותם לבקיאים בענייני המזרח התיכון, ליניקר הוא תומך נלהב בפלשתינים. וכמו שקורה לעיתים לכאלה, המסכה נשמטה לרגע מפניו וחשפה את האנטישמיות שלו. הוא שיתף סיפור באינסטרגם תחת הכותרת "הציונות מוסברת בשתי דקות" בצירוף תמונתו של עכברוש.
זה היה יותר מדי אפילו בשביל ה-BBC, המתמודד עם הביקורת בעקבות שידור סרט תיעודי על עזה ובו צולם ילד שהתברר שהוא בנו של בכיר בחמאס. הרשת הסירה את הסרט, צעד שספג ביקורת מצד ליניקר. הוא התנצל על הפוסט ששיתף וטען שלא ידע שהנאצים דימו את היהודים לעכברושים, אך הקריירה שלו ב-BBC הסתיימה. אל תדאגו לו: יש לו חברת פודקסטים משגשגת, כולל תוכנית ששמה "וכל השאר הוא היסטוריה".
למחרת הודיע בכיר באו"ם, כי "14,000 תינוקות ימותו בעזה בתוך 48 שעות" אם ישראל לא תעביר סיוע מספק. מפיצי עלילות הדם בימי הביניים היו נדהמים מהמהירות בה טענה זו הופצה ברחבי העולם: האשמת יהודים ברצח תינוקות היא העלילה העתיקה ביותר בספר. אבל, כמובן, אותו בכיר לא ידע זאת. עד מהרה התברר שהכוונה היא ל"סכנת 14,000 מקרים של רעב חמור" לילדים בבני 59-6 חודשים במארס 2026.
חלף עוד יום והגיע הרצח בוושינגטון. אם העולם היה מקום של צדק ולו במקצת, הרצח של הזוג הצעיר היה לכל הפחות עוצר את התפשטות האינתפיאדה האנטישמית – טוען הפוסט.