הדולר אינו נראה בימים אלו עוצמתי כבעבר, בין היתר משום שהמצב הפיסקלי של ארה"ב הורע משמעותית. האתגר הפיסקלי הוא אחד המפתחות ליעדיו של ממשל טראמפ בתחום הסחר, שכן ארה"ב לא תצליח להפחית את הגרעון המסחרי בלא הפחתת הגרעון התקציבי. כך סבור פיטר אורזג, שהיה מנהל משרד המינהל והתקציב בממשל אובמה ומנהל משרד התקציבים הבלתי מפלגתי של הקונגרס, במאמר בניו-יורק טיימס. במשך שנים קל היה להרגיע את מי שהודאגו מן הגרעון. הריבית הייתה נמוכה מאוד, לא היו חלופות מושכות לאג"ח של האוצר האמריקני והשוק הגיב ברגיעה לדרמות חוזרות ונשנות בקונגרס כאשר התעורר הצורך להעלות את תקרת החוב. לא עוד. שני דברים השתנו. האחד: הסכנה קרובה בהרבה. הגרעון הוא 6% תוצר, כפליים מאשר לפני עשור; הריבית על האג"ח לעשר שנים זינקה מ-2% ל-4.5% ותשלומי הריבית השנה יהיו גבוהים מאשר תקציב הביטחון וביטוחי הבריאות הממלכתיים. חלקו של החוב שבידי הציבור כאחוז מהתוצר עלה בשליש מאז 2015. משרד התקציבים של הקונגרס צופה, כי בשנת 2029 הוא יגיע לרמות שלא נראו כמותן מאז מלחמת העולם השנייה. כל זה מתרחש מול מערכת פוליטית מקוטבת, מתח גובר ביחסים עם מחזיקי חוב זרים ופחות ביטחון במערכות האמריקניות שהפכו את הדולר למטבע הבינלאומי. המינוף הגבוה של הממשל יוצר סיכון כבר יותר מאשר בעבר. אבל, מציין אורזג, קשה למצוא משק בעל שער חליפין נייד וחוב שנשלט במטבע שלו – שני יתרונות של ארה"ב – שהגיע לחדלות פרעון. אז מה הדאגה? כי העדר הוכחה איננו אומר שאין הוכחה, שכן המצב הנוכחי של ארה"ב הוא חסר תקדים. יכולתה של ארה"ב לשאת גרעון ניכר מבוססת על מעמדו של הדולר כמטבע הבינלאומי, מסביר אורזג. קרוב לשליש מהחוב – 9 טריליון דולר – מוחזק בידי גורמים זרים. אם הם ירכשו פחות ממנו, הריבית תעלה והמצב הפיסקלי של ארה"ב יהיה מאתגר עוד יותר. זה עלול לקרות אם ממשלות אחרות, במיוחד באירופה, יגדילו את הוצאותיהן וינפיקו אג"ח כדי לממן אותן – ובכך יציגו חלופה לאג"ח האמריקניות. השינוי החשוב השני הוא התמקדותו של ממשל טראמפ בגרעון המסחרי, הנוצר כאשר החיסכון נמוך ומדינה צורכת יותר ממה שהיא מייצרת. בלי קשר למכסים, ארה"ב תתקשה להפחית את הגרעון המסחרי בלא הפחתת הגרעון התקציבי, טוען אורזג. אם לא יהיה שינוי משמעותי בהרגלי החיסכון של האמריקנים, העלאת מכסים תתקזז בשינויים בשער החליפין, אשר יפגעו בייצוא ויעודדו ייבוא, עם השפעה קטנה (אם בכלל) על המאזן המסחרי. שינוי ממשי בסחר העולמי מחייב שסין תפחית את שיעורי החיסכון באמצעות העלאת הגרעון ושארה"ב תעשה את ההפך; אבל אי-אפשר לקוות שסין תעשה זאת.

לבטל את תקרת החוב ולהאריך את האג"ח

מה כן צריך לעשות? ראשית, סבור אורזג, על ארה"ב לקדם בברכה את מעמדו של הדולר כמטבע הבינלאומי ולהכיר ביתרונות הנובעים מכך; שר האוצר, סקוט בסנט, אמר שזו עמדת הממשל. שנית, יש לבטל את תקרת החוב, שרק יוצרת הפרעות מיותרות ואינה תורמת דבר להגבלתו. שלישית, כאשר יש הזדמנות והריבית לטווח הארוך נמוכה – יש להאריך את מועדי הפרעונות של האג"ח הממשלתיות. נכון שכיום היא גבוהה מאשר לפני כמה שנים, אך עדיין כדאי לעשות זאת; עדיף ללוות ל-30 שנה ואף יותר, מאשר לממן מחדש מדי שנים בודדות. רביעית, צמיחה מהירה תעזור; הדבר עדיין אפשרי, בעיקר בזכות הבינה המלאכותית, אך כרגע מדובר בתקווה ולא בתחזית מוצקה. חוק התקציב הנוכחי, שאושר בבית הנבחרים ועומד לדיון בסנאט, רק יחמיר את הסכנות בשל הגדלת הגרעון – מזהיר אורזג. הצעד הראשון לעבר מדיניות פיסקלית בריאה אינו חוק נקודתי, אלא ההכרה בכך שהסכנה גברה בצורה מדאיגה, ושלא נפתור את הגרעון המסחרי בלא לפתור את הגרעון התקציבי.