הבעיות התחילו, כמו במקרים רבים, בצרפת. בשנות ה-1930 התלוננו חברי קונגרס אמריקנים נגד "מדינות ברחבי העולם שאינן ידידותיות במיוחד כלפי הדוד סם מבחינה עסקית". הם התכוונו בעיקר למעצמות האירופיות, אשר גררו את רגליהן באישור הסכמי סחר ובינתיים גבו מהאמריקנים מס כפול.
ב-1934, במטרה לשכנע את צרפת להזדרז, הקונגרס העניק לנשיא את הסמכות להטיל מס כפול על אזרחים וחברות ממדינות שגובות מס יתר מאמריקנים. צרפת אישרה את ההסכם והחוק לא הופעל, אך הוא נותר על-כנו וכיום דונלד טראמפ חוזר לרעיון של "מס נקמה". התוצאה, אומר אקונומיסט, היא דאגה גוברת מצד המחזיקים הזרים באג"ח אמריקניות ב-60 טריליון דולר.
מקור הדאגה הוא תיקון לפקודת המס (סעיף 899), שאושר כחלק מחוק המיסים והתקציב של טראמפ בבית הנבחרים וכעת מונח על שולחן הסנאט. הוא מאפשר להטיל מס שכזה על מדינות בעלות "מיסי חוץ בלתי הוגנים" – בעיקר מיסים על שירותים דיגיטליים המשפיעים על ענקי ההיי-טק האמריקנים, והימנעות ממיסוי רווחים במקלטי מס. התיקון יכול לחול על האיחוד האירופי, אוסטרליה, בריטניה, קנדה, יפן וקוריאה הדרומית; דווקא סין נמצאת הפעם בחוץ.
סעיף 899 מטיל מס על הכנסות של זרים מעסקים והשקעות בארה"ב, כולל דיבידנדים, שלוחות של חברות זרות וקניין רוחני. רוב ההכנסות מריבית, כולל מהאג"ח הממשלתיות, כנראה יהיו פטורות. הצפי הכולל הוא למעלה מחצי טריליון דולר בשנה. המס יהיה תוספת של חמש נקודות האחוז למס מדי שנה, עד לתקרה של 20 נקודות. הסעיף גם ירחיב את המאבק בהסטת רווחיהן של חברות זרות מפעילותן בארה"ב לחו"ל. קרנות פנסיה וקרנות עושר זרות יאבדו את ההקלות הניתנות להן כיום.
להערכת Joint Committee on Taxation, בתחילת העשור הבא יגרום התיקון לכך שממשלת ארה"ב תפסיד כסף ולא תרוויח, שכן הוא ירתיע משקיעים זרים ויוריד את מחירי הנכסים האמריקניים. בפועל, משיב אקונומיסט, מטרתו של התיקון היא להפחיד, לא להכניס כסף. מומחה המס אלן קול משתמש במשל צבאי: "אנחנו זורקים עליך רימון כשאתה בתוך הבית שלנו". הבית הלבן צריך לקוות שדי יהיה באיום כדי לגרום למדינות אחרות לסגת מהמיסים שלהן.
גישה כזאת, לצד המס בשיעור 3.5% על משלוחים הכלול גם הוא בחוק, מצביעים על הלך רוח מטריד. "מס הנקמה" הוא בפועל סוג של פיקוח על ההון, ומס המשלוחים נראה כמגבלה דומה. אלו הם צעדים קטנים אך משמעותיים לעבר פיקוח על המטבע, כאשר הפרוטקציוניזם של טראמפ עובר ממסחר בטובין לזרימות הון. התנהגותו התזזיתית של טראמפ כבר הפכה את ההשקעה בארה"ב למסוכנת יותר, והוא זקוק למשקיעים זרים כדי לממן את הגרעונות העצומים שהוא יוצר. בניגוד ללפני 100 שנה, התוצאה הפעם עלולה להיות לרעת ארה"ב.