בחלוף למעלה מיממה מאז פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", דוברי הממשל האמריקני ממשיכים להביע תמיכה בהחלטה הישראלית, תוך הדגשת זכותה של ישראל להגנה עצמית.
הנשיא דונלד טראמפ שב ומבהיר כי אירן הביאה על עצמה את המהלך הישראלי, לאחר שאימצה עמדות נוקשות במהלך סבבי המו"מ שהתנהלו בינה לבין ארה"ב. עם זאת, הוא מקפיד לציין כי עדיין לא מאוחר עבור אירן להגיע להסכם שיעצור את ההסלמה הצבאית. לדבריו, הוא מעריך שהמבצע הישראלי אף עשוי לסייע בקידום הסכם עתידי.
בדיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם הדגיש הנציג האמריקני, כי "ארה"ב תמשיך לחתור לפתרון דיפלומטי שיבטיח שאירן לעולם לא תשיג נשק גרעיני ולא תהווה איום ליציבות האזור". הוא ציין, כי "הנשיא טראמפ נבחר ברוב ברור כדי לקדם שלום ולהימנע מהטעויות של ממשלים קודמים, שהובילו למלחמות אינסופיות".
מאז תחילת המבצע טראמפ מגבה את ישראל ואינו מחמיץ הזדמנות להתהדר בהצלחת הטכנולוגיות האמריקניות ששולבו בפעולה הישראלית, אף שבינתיים הממשל מדגיש שוב ושוב, כי מדובר במהלך חד-צדדי של ישראל, וכי לא הייתה לו מעורבות צבאית ישירה. גורמים אמריקנים הבהירו, כי ישראל אומנם עדכנה את הממשל מראש על הכוונה לצאת למבצע, אך פעולה זו הוגדרה כהכרחית לצורך הגנה עצמית מצד ישראל.
גורם בבית הלבן הכחיש בשיחה עם העיתונאי ברק רביד את טענתם של גורמים בירושלים לפיה טראמפ הביע תמיכה מלאה במבצע, והבהיר, כי הנשיא אף הסתייג מעיתויו הנוכחי. הגורם ציין ש"בשלב זה" ארה"ב לא מתכוונת להצטרף למתקפה. יודגש, כי הגם שבעת הנוכחית ההתנגדות בקרב חוגי תנועת ה-MAGA מצומצמת, כבר עתה נשמעים קולות המתנגדים להרחבת המעורבות האמריקנית.
יהיה צורך במהלך מדיני
כך או כך, הממשל האמריקני צפוי להידרש כבר בקרוב להכרעה אסטרטגית באשר למדיניותו להמשך הדרך. מחד-גיסא, הרצון להימנע ממעורבות צבאית ישירה במערכה מול אירן, למעט סיוע בהגנה מפני טילים וטק"ק אירניים המשוגרים לעבר ישראל; ומאידך-גיסא - ההבנה כי רק איום אמריקני ישיר בהתערבות צבאית ובוודאי הצטרפות למערכה עשויים להניע את אירן להגיע להסכם, בהתאם ליעד המרכזי של טראמפ. מה עשוי להביא לשינוי בעמדת הממשל?
- פגיעה ישירה באינטרסים אמריקניים. הממשל שב ומדגיש, כי "העדיפות העליונה והמוחלטת שלנו היא הגנה על אזרחי ארצות הברית, אנשינו וכוחותינו הפרוסים באזור".
- נזקים משמעותיים בשטח ישראל או תקיפה אירנית של יעדים אסטרטגיים במדינות הידידותיות לארה"ב.
- כישלון ישראלי מתמשך בפגיעה מהותית בתשתיות הגרעין האירניות, על-אף התקיפות. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, עדכן את מועצת הביטחון, כי נהרס המבנה העליון במתקן בנתנז שבו התבצעה העשרה ברמה של 60%, אך אין אינדיקציות לפגיעה בקסקדות התת-קרקעיות. עם זאת, ייתכן שהפגיעה באספקת החשמל גרמה לנזק בצנטריפוגות. גרוסי הוסיף, כי גם המתקנים בפרדו ובאיספהאן הותקפו, אך לא נמסרו פרטים על היקף הנזק.
- החלטת אירן לסיים את הפיקוח של סבא"א, ובפרט אם תודיע על פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), מהלך שייחשב לקו אדום בזירה הבינלאומית.
בכל תרחיש של סיום הלחימה, סביר שהמערכה תדרוש מהלך מדיני, שבו לממשל האמריקני יהיה התפקיד המוביל. היכולת של ארה"ב להשפיע על תוצאותיו תישען במידה רבה על האופן שבו תתפוס אירן את מידת הפגיעה שספגה תוכנית הגרעין שלה, ואת מידת הנחישות של הממשל האמריקני לקחת חלק פעיל במערכה הצבאית.