למלחמות ישראל יש היסטוריה של מטרות זוחלות, וכעת המלחמה נגד אירן נעה מתוכנית הגרעין לשינוי משטר. היא מרחיבה את המטרות ופוגעת ביעדי ממשל, ובנימין נתניהו ענה במילים "אנחנו עושים את הנחוץ" כאשר נשאל האם יש תוכניות לחסל את עלי חמינאי. חיסול אינו המסלול ליצירת מדינה חזקה, אבל ברור שמדובר בטריטוריה חדשה – כותב דייוויד איגנציוס, פרשן צבאי בכיר בוושינגטון פוסט.
"אירן עסקה עשרות שנים בניסיון להשמיד את ישראל. כעת ישראל כנראה שואפת להביא לקיצה את הרפובליקה האיסלאמית", אומר כרים סאדג'אדפור ממכון קרנגי. יש בהחלט סיבה להפיל משטר עקוב מדמים זה; השאלה היא כיצד. מהי הדרך למדינה דינמית כראוי לעם האירני היצירתי והתרבותי? תשובה ברורה אחת: לא בהפצצות ישראליות, טוען איגנציוס. מערכה כזו גורמת לציבור להתאחד ולהילחם חזק יותר. הפצצות אסטרטגיות לא שברו את הבריטים, הגרמנים, היפנים או את אנשי חמאס. המשטר בהחלט עשוי לשרוד והמצב רק יחמיר.
ישראל הטילה את הקוביות במתקפה זו. המלחמה עשויה להסתיים בהתייצבות של האזור או בהתערערות נוספת שלו; בחיסול תוכנית הגרעין או בהאצה שלה. הדרך הטובה ביותר לגייס את האירנים היא לסייע להם לבנות מדינה עשירה יותר, מתקדמת יותר ומשתלבת יותר. פעמים רבות בעבר, ישראל וארה"ב עשו את ההפך וניסו לנצל את החלוקה האתנית נגד המשטר. זו הייתה טעות. ניסיון להחזיר את המונרכיה הישנה יהיה שגוי באותה מידה.
"תחי אירן" במקום "מוות לארה"ב"
המסר שיעשה שכל בעיני האירנים יהיה שהמשטר הגיע למבוי סתום, בשל טעויותיו שלו כמו גם בשל מעשיה של ישראל. חולשתו ושחיתותו הם בושה לאומית. האירנים כועסים על כך שהמשטר מפזר כסף על תמיכה בחיזבאללה וחמאס, במקום בבית. המשטרה עצרה נשים שלא עטו רעלה, בעוד המוסד מבריח את הכטב"מים שחיסלו את ראשי הצבא. כאשר האידיאולוגים נעלו את החלון, הדלת נותרה פתוחה.
הגישה הנכונה לגבי שינוי משטר, טוען סאדג'אדפור, היא לעודד פטריוטיות לאומנית בלא האייתוללות. "צריכה לבוא קבוצה של מנהיגים שהעיקרון המוביל אותם איננו הפיכה מוסלמית אלא האינטרס הלאומי. במקום 'מוות לארה"ב' – 'תחי אירן'", הוא אומר.
ההפיכה המוסלמית ב-1979 חוללה רעידת אדמה שתוצאותיה מורגשות עד היום ברחבי המזרח התיכון. ארה"ב וישראל היו יעדיה הראשיים, אך האזור כולו סבל. הרעיון שתהיה לאירן מטרייה גרעינית הוא בלתי נסבל, מדגיש איגנציוס. אבל תקופות של חוסר יציבות מהפכני מובילות בסופו של דבר להתבססות ובנייה.
ערב מותו של הנרי קיסינג'ר, שאל אותו איגנציוס מספר פעמים האם ייתכן רגע דומה של מעבר באירן ובמזרח התיכון. לרוב, קיסינג'ר משך בכתפיו: מי יכול לדעת? לנוכח האסון הנוחת כעת על אירן, אפשר רק לקוות שיצמח ממנו מסלול שכזה, אשר יעניק לאירנים את ההזדמנות לבנות משהו חדש.