ביום החמישי למלחמה עם ישראל, אירן נמצאת על ברכיה מבחינה צבאית, אבל שאלת המפתח היא כמה נזק גרמה ישראל לתשתיות הגרעין ולכוח הטילים – מדגיש אקונומיסט (17.6.25).
ישראל תקפה את נתנז, שם מסובבות צנטריפוגות את גז האורניום כדי להפריד את האיזוטופ הדרוש לייצור נשק גרעיני. היא הפציצה את תחנת הכוח והגנרטורים ובכך פגעה בצנטריפוגות, שאינן אמורות להיעצר. אוֹלי היינונן, לשעבר מפקח גרעיני מטעם האו"ם, מציין שגלי ההדף מההפצצות וכל הפרעה בזרימת מי הקירור או למערכות הבקרה החשמליות, יכולים גם הם לגרום למכונות להתפרק; יידרשו לאירן שנים כדי לתקן את הנזק. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, אמר אתמול ש-14,000 הצנטריפוגות נפגעו קשות אם לא הושמדו.
העשרת אורניום בצנטריפוגות היא רק אחד השלבים ביצירת הפצצה. תחילה יש להפוך את האורניום לגז שניתן להעשיר, ולאחר מכן הוא מוחזר למצב המוצק המותקן בלב הפצצה. ישראל תקפה שני מתקנים באיספהן המופקדים על השלב האחרון. היא גם הפציצה את מתקן פרצ'ין, בו מיוצרים חומרי הנפץ המיועדים להתקנה מסביב לליבה. ישראל חיסלה לפחות 14 מדענים שידעו כיצד ליצור את הנשק, כמו גם את הקצינים הבכירים שניהלו את הפרויקט. היא תקפה יעדים נוספים בטהרן, כולל כאלו שבהם יוצרו כימיקלים ורכיבים אחרים הנחוצים לפצצה.
כל אלו גורמים נסיגה משמעותית בתוכנית הגרעין האירנית, אבל יש מלכוד: אתר ההעשרה החשוב ביותר, פורדו, קבור במעמקי ההר ליד העיר קוֹם והוא לא נפגע. ישראל לא תוכל לפגוע בו בהפצצה, אלא רק בפעולה קרקעית. ישראל גם לא תקפה מתקן חדש יותר, שאולי אף קבור עמוק יותר, מדרום לנתנז – קולנג-גז-לה.
האם אירן יכולה לפרוץ כעת לפצצה
האם אירן יכולה לפרוץ כעת לפצצה? היא טענה שהוציאה ציוד וחומר גרעיני מנתנז לפני המתקפה, וכעת לא ידוע היכן מצוי האורניום המועשר. יש לה אורניום מועשר ברמה של 60% בכמות המספיקה לעשר פצצות, ותיאורטית היא יכולה להעשיר אותו בפורדו לרמה של 90% (הנחוצה לפצצה) בתוך שלושה ימים. אם תגיע למסקנה שהתהליך מסוכן מדי בפורדו, ניתן יהיה להתקין מספר קטן יותר של צנטריפוגות במקום אחר.
עם זאת, מדגיש אקונומיסט, הרעיון שאירן יכולה לבנות במהירות פצצה כאשר היא תחת התקפה, מחייב ארבע הנחות. רשאית, שביכולתה להעביר בחשאי צנטריפוגות ואורניום. לישראל יש מודיעין מעולה על אירן, כך שזה כלל אינו בטוח. גורמים ישראלים אומרים שהם יודעים לבטח היכן מצוי מלאי האורניום המועשר. שנית, שיש לאירן מספיק הנהגה וידע כדי להשלים את התהליך. אבל ייתכן שמי שנותר ירצה לשמור מרחק כרגע.
שלישית, האם נותרו לאירן המתקנים הנחוצים. בהנחה שאין מתקנים נסתרים, הפגיעה באיספהן היא המשמעותית ביותר. רביעית, יש להחליט האם התקדמות לפצצה היא הדרך הטובה ביותר להרתיע את ישראל – אולי מפני ניסיון להפיל את המשטר – או שהיא תגרום לארה"ב להיכנס למלחמה ולפגוע בפורדו ואתרים אחרים.
המתכננים הצבאיים של ישראל אופטימיים למדי, מדווח אקונומיסט. הם מבחינים בין שני משימות לפגיעה בתוכנית הגרעין. האחת היא למנוע את השרשרת הדרושה ליצירת הפצצה, ולדבריהם מטרה זו הושגה במידה רבה באמצעות הפגיעה במתקנים וחיסול המדענים.
השנייה היא להחזיר אחורה את התוכנית בקנה מידה של שנים. לצורך כך יש להרוס את אתרי ההעשרה העיקריים ולחסל את המלאי הקיים של אורניום מועשר. מטרה זו היא לימים הבאים. דונלד טראמפ אומנם אמר שהוא רוצה שישראל ואירן יגיעו להסכם, אך בפועל הוא פתוח לאפשרות של התערבות צבאית כדי למנוע מצב בו המלאכה לא תושלם ואירן תיוותר פצועה וזועמת. התערבות כזאת תרגיז רבים מתומכיו, לאחר ששב והבטיח שלא להיכנס למלחמות.