הוא בא, הוא הפציץ, הוא סיים את המלחמה – כך רוצה דונלד טראמפ שהעולם יאמין. יומיים לאחר הפצצת מתקני הגרעין באירן, הוא הודיע על הפסקת אש בינה לבין ישראל. כעת מרחפות מעל האזור שלוש שאלות, סבור אקונומיסט: האם הפסקת האש תחזיק מעמד? האם יבוא בעקבותיה הסכם שיגביל את תוכנית הגרעין האירנית? האם המזרח התיכון יהיה יציב יותר?
נתחיל מ
הפסקת האש. לשתי המדינות יש סיבות טובות לקבל אותה. המשטר הדתי בטהרן צועק מזה עשרות שנים "מוות לאמריקה", אך הקפיד שלא להיכנס לעימות ישיר איתה והעדיף להסתמך על שלוחים ומדי פעם על דיפלומטיה. הוא בלתי פופולרי מבית, הכוחות המזוינים שלו חסרי אונים מול ישראל ובעלי בריתו בעולם נחלשו. כאשר ארה"ב נכנסה למלחמה, אירן מעדיפה ללקק את פצעיה.
ובאשר לישראל: בנימין נתניהו לא ימרה את פיו של טראמפ לאחר התערבותו הצבאית ההיסטורית. מקורות צבאיים בישראל אומרים שכמעט כל המטרות המיועדות הושמדו. נתניהו עשוי לחוש שהשיג ניצחון נגד הארכי-אויב של ישראל, שיגדיר את מורשתו. טראמפ לא רוצה שהמלחמה תיגרר, לאחר שהבטיח להימנע מלהכניס את ארה"ב למלחמות נוספות.
אקונומיסט עובר ל
תוכנית הגרעין. הטכנולוגיה שפיתחה אירן נותרה בידיה, ועלי חמינאי המושפל והעיקש עלול להחליט שמשטרו זקוק לנשק גרעיני כדי לשרוד. גם אם רוב המתקנים הושמדו, התוכנית עשויה להתחדש בחשאי. סבא"א אומרת שאינה יודעת היכן 400 הקילוגרמים של אורניום מועשר ברמה של 60%. אם אירן הסתירה צנטריפוגות, היא יכולה להגיע די מהר להעשרה של 90% - ודי בכך לעשר פצצות. ישראל העריכה לפני המלחמה, שאירן האיצה את פיתוחו של ראש נפץ גרעיני לטיל.
הסכם הגרעין מ-2015 התיר לאירן העשרה ברמה נמוכה בפיקוח בינלאומי. טראמפ דרש ערב המלחמה משהו קרוב יותר ל"אפס העשרה". סטיב ויטקוף הציע עסקה שתציל את כבודה של אירן: היא תוכל להעשיר כחלק מקונסורציום איזורי שיפעל מחוץ לגבולותיה. לא ברור האם עסקה כזאת עודנה על השולחן, והאם אירן וישראל יסכימו לקבל אותה.
לבסוף:
היציבות האיזורית, וליתר דיוק – האם ניתן להשיג אותה כל עוד האייתוללות שולטים באירן. לדעת אקונומיסט, אם ישראל תאתר תוכנית גרעין חשאית – היא תרגיש מחויבת לתקוף שוב, עם או בלי סיוע אמריקני. היא תרצה גם מגבלות על הנשק הקונבנציונאלי של אירן, לאחר פגיעות הטילים ב-12 ימי המלחמה. בארה"ב ובישראל יש הסבורים שניתן יהיה להשיג רגיעה רק אם חמינאי יפול. אם המלחמה תסתיים והאירנים יתחילו להבין את מחיר טעויותיו של המשטר, תיתכן תגובה חריפה נגדו. עד אז, ישראל ומדינות ערב ירצו שארה"ב תמשיך להגן על ביטחון האיזור.
במבצע "פטיש של חצות" הפגינה ארה"ב את תפקידה חסר התחליף. אבל רבים בממשל טראמפ רוצים שהיא תפסיק להיות השוטר של העולם, או לפחות תתמקד בהרתעתה של סין. ג"ד ואנס, מהבולטים שבין הבדלנים, אמר הלילה שהמשטר הוא עניין של האירנים, אך הוסיף: "אם אירן תנסה לבנות נשק גרעיני בעתיד, היא תצטרך להתמודד עם הצבא האמריקני המאוד-מאוד חזק". התערבות דרמטית ואחריה הפסקת אש דרמטית עדיין אינם שלום בר קיימא.