סטארמר משנה מערכות שיש להמציא מחדש ומעבה מוסדות שיש לחסל. הרפורמות של הלייבור בחוקי התכנון, הברקזיט, שירותי הבריאות, ווייטהול והמיסים אינן מספיקות. הממשלה בזבזה את ההון הפוליטי שלה על צעדים הגיוניים ופופולריים, אך קטנים, חלולים ואיטיים מכדי לחולל שינוי – טוען אקונומיסט. סטארמר, פעם עורך דין מבריק, נכשל בהסברת צעדיו לציבור, לאחר שבמסע הבחירות שלו התחמק במכוון מלפרט את תוכניותיו.
האכזבה האחרונה היא כשלונו של סטארמר להתאים את הלייבור למצב הרוח במדינה. הבריטים יודעים שכלכלתם מקרטעת, אך גם נרתעים מהנסיונות לתקן אותה. הם רוצים יותר הוצאות ופחות מיסים. הם רוצים פחות הוצאה לרווחה אך מתנגדים לקיצוץ בקצבאות.
הלייבור נבחר כדי לפתור סתירות אלה, אך חברי הסיעה מסרבים להתעמת עם בוחריהם. חברי הפרלמנט הוכיחו פעמיים שאין להם כוונה לשלוט בהוצאות, והבטחת הלייבור ל"יד ברזל" בכספי הציבור הופרכה. רבים מחברי הסיעה מדברים על הקלה בכללים הפיננסיים, כדי שניתן יהיה ללוות עוד יותר – תוך התעלמות מכך שבריטניה תתקשה לזכות באמון המלווים.
בתיאוריה, שנה אחת היא מעט מכדי למחוק את סטארמר. הוא עדיין יכול להציב בפני חברי סיעתו את האמת הקשה: בלא שינוי בסיכויי הצמיחה, הסוציאל-דמוקרטיה לה הם שואפים היא מקסם שווא. למזלה של בריטניה, הפרלמנט יכול לתקן חלק ניכר מהבעיות: רפורמה עמוקה יותר ברווחה, מערכת תכנון צפויה ומבוססת כללים, משטרי מע"מ ומס רכוש חדשים והאצת ויזות לזרים יצרניים. צעדים כאלו יחדשו את הצמיחה ויעקרו את טענתו של פאראג' בדבר אוזלת היד של המפלגות הוותיקות אל מול השקיעה.
אבל יותר סביר להניח שסטארמר ישקע עוד יותר, צופה אקונומיסט. הבוחרים איבדו אמון בממשלתו, במיוחד בשרת האוצר. הוא יתקשה לחדש את המשמעת בפרלמנט, ובמקום חקיקה שאפתנית ינסה כנראה לקנות את לב הסיעה בהבטחות מתוקות לטווח הקצר. אם המפלגה תבחר בפופולריות על פני רפורמות קשות, היא לא תשיג דבר. משבר עמוק יותר יזעזע את בריטניה והתוצאה עלולה להיות עלייתו של פאראג'. הלייבור לא יהיה תקוותם של אנשי המרכז אלא תמרור אזהרה.