מהי בדיוק אזעקת שווא? הפאניקה לגבי הכלכלה העולמית לאחר המכסים עליהם הכריז דונלד טראמפ ב"יום השחרור" בחודש אפריל, פינתה את מקומה לאופטימיות גוברת כאשר התברר שהם רק אמצעי לחץ במו"מ. ואילו One Beautiful Bill, שאישר הקונגרס ועליו חתם טראמפ, נראה כמו הורדת מכסים וקיצוץ הוצאות אופייניים לרפובליקנים. ראשי המגזר העסקי מוכנים לראות את טראמפ כמו הפופוליסט שהיה בממשלו הראשון: צריך לקחת אותו ברצינות אך לא בצורה מילולית. אבל לרוע המזל, טוען אקונומיסט, בפועל החוק מסמל את הנזק ארוך הטווח שגורם טראמפ למשק האמריקני. הרפובליקנים מציגים את הפיכת קיצוצי המס מ-2017 לקבועים כהמשך הסטטוס-קוו, אך כמו הדמוקרטים לפניהם – הם מתעלמים מכך שהסטטוס-קוו אינו בר קיימא. בשנה האחרונה הגרעון התקציבי היה בשיעור עצום של 6.7% תוצר; החוק מותיר את הגרעון באותה רמה ויוביל את החוב ל-106% תוצר בעוד שנתיים, המשך ההתדרדרות למשבר. הידוק החגורה שבחוק נעשה במקומות שגויים. תוחלת החיים עולה והאוכלוסייה מזדקנת, וארה"ב צריכה לקצץ בתשלומים למבוגרים – למשל בהעלאת גיל הפנסיה. במקום זאת, הפנסיונרים יקבלו הקלות מס ומי שייפגעו הם הנזקקים הנעזרים ב-Medicaid. בשל כך, 12 מיליון יאבדו את זכאותם לביטוח הבריאות הממלכתי, מספר שערורייתי במדינה העשירה בעולם. חיסכון נוסף הוא ביטול הטבות במס לאנרגיה נקייה מימי ג'ו ביידן. ההטבות אומנם היו שגויות (לדעת אקונומיסט) בשל אופיין הפרוטקציוניסטי, אך דבר לא בא במקומן כך שפליטת גזי החממה תגדל. טראמפ מתגעגע לדלקים המאובנים ומתעלם מהאנרגיה המתחדשת – גישה מטופשת, כאשר חלק ממרוץ הבינה המלאכותית הוא חלק מהמרוץ לאספקת החשמל העצומה הדרושה להפעלת המודלים הענקיים שלה.

הטענות האופטימיות שגויות

האופטימיסטים מציינים נקודות אלו, אך טוענים שהצמיחה תכפר על החסרונות. צמיחה מהירה יותר תקל בנטל החוב, תסייע לעניים באמצעות יותר משרות ועלייה בשכר ותגרום לתפקוד הפוליטי הלקוי להיראות כחסר משמעות כלכלית. הממשל צופה תוספת של 5% לתוצר בארבע השנים הבאות. אקונומיסט טוען, שציפיות כאלה הן שגויות. הקלות המס שכבר קיימות אינן מגדילות את התמריצים לכלכלה, בעוד המכסים פוגעים בה. שיעורי הריבית גבוהים כיום פי שלושה מכפי שהיו ב-2017, והפדרל ריזרב צפוי לאזן את ההקלה הפיסקלית בהידוק נוסף. קיצוצי מס בצד ההיצע יעודדו השקעות, אבל הם רק 8% מכלל ההקלות. מדיניות הדה-רגולציה של הממשל תסייע גם היא, אך רק בשוליים. הגידול בהנפקת החוב יפגע בצמיחה. בשגרה, גידול בחוב הציבורי פוגע בהשקעות הפרטיות ומייקר את ההון הדרוש לפרויקטים כמו מרכזי מידע לבינה מלאכותית. ההשלכות של התאמה פיסקלית פתאומית אשר תיכפה על שוק האג"ח תהיה עצומה. אם ההידוק הפיסקלי יידחה בעשור, יידרשו לאחר מכן העלאות מיסים או קיצוץ בהוצאות בשיעור שנתי של 5.5% תוצר כדי לייצב את יחס החוב-תוצר – יותר מכפי שנדרש בגוש האירו במשבר החוב בעשור הקודם. אם הפוליטיקאים לא יעמדו בכך, ארה"ב תיאלץ לחזור לימים שלאחר מלחמת העולם השנייה: אינפלציה ודיכוי פיסקלי. הזנחת העתיד בידי BBB היא חלק ממגמה נרחבת יותר. טראמפ בונה על עוצמתה הכלכלית של ארה"ב ועל יכולותיו במו"מ, ומתעלם מיסודות ההצלחה האמריקנית. הוא חידש את התקפותיו על ה"פד" והוסיף איום ליציבות הכלכלית. הקיצוץ במחקר המדעי יפגע ביזמות. זלזולו בשלטון החוק מגדיל את הסיכון למשקיעים. שיעורי המכס הם הגבוהים מזה 100 שנה וחוסר הוודאות בסחר מכביד. הדולר איבד מתחילת השנה 11% מערכו – מה שמלמד שהסיכונים ארוכי הטווח למשק הולכים וגדלים.