כדי להבין את חשיבות נצחונו של זוהרן ממדאני בפריימריז הדמוקרטיים לראשות עיריית ניו-יורק, כדאי לחזור 11 שנים אחורה, לפריימריז הרפובליקניים לאחד ממושביה של וירג'יניה בבית הנבחרים. דייב בראט, פרופסור אלמוני לכלכלה, ניצח בהפרש של 11 נקודות את אריק קנטור, שהיה אז מנהיג הרוב – ניצחון ראשון מסוגו בתולדות ארה"ב. בראט וממדאני רחוקים מאוד מבחינה אידיאולוגית, אך יש להם מכנה משותף: ניצול הפער בין האליטה של המפלגה לבין השטח, טוען פיטר ביינרט, בעל טור בניו-יורק טיימס. בראט השתמש אז בהגירה כדי להדגים את אותו פער; ממדאני עושה זאת בנושא אחר: ישראל. רבים חשבו שעוינותו לישראל, מול הידידות המופגנת של אנדרו קואמו, תמנע ממנו לנצח. הם לא הבינו עד כמה דעת הקהל השתנתה. השינוי הוא כלל-לאומי. ב-2013 העדיפו הדמוקרטים את ישראל על פני הפלשתינים בפער של 36 נקודות; כיום הפלשתינים מועדפים בפער של 38 נקודות. ביינרט מייחס זאת לממשלותיו של בנימין נתניהו, התחזקותם של איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' והמלחמה בעזה. 46% מהדמוקרטים רוצים שארה"ב תפחית את הסיוע לישראל, לעומת 6% התומכים בהגדלתו ו-24% האומרים שעליו להישאר כמות שהוא. לא מדובר רק בצעירים פרוגרסיביים. מספר הדמוקרטים בני 50 ומעלה שדעתם על ישראל אינה חיובית, זינק ב-23 נקודות מאז 2022. רק אחד מכל שלושה דמוקרטים מתייחס לישראל בחיוב – פחות מאשר קובה ורק קצת יותר מאשר סין. למרות זאת, רבים ממנהיגי המפלגה – כולל מנהיגי המיעוט בשני הבתים, צ'אק שומר והאקים ג'פריז, העשויים להתמודד לנשיאות ב-2028 – מתנגדים להתניית הסיוע בשמירה ישראלית על זכויות האדם, והם מצויים בעימות ברור עם ה"בייס". התמיכה בישראל אינה הסיבה העיקרית ש-62% מהדמוקרטים רוצים מנהיגים חדשים; הם כועסים במיוחד על התבוסה לדונלד טראמפ. אבל התמיכה החד-משמעית בישראל הפכה, מבחינת רבים מהם, לסמל לניתוק של האליטה המפלגתית – מה שהופך אותה לפגיעה למתחרים שאינם מתפשרים על עקרונות השוויון וההימנעות מאפליה. זו הסיבה שממדאני קישר את תמיכתו בפלשתינים למסר הרחב יותר שלו. ברמת הקונגרס יהיה קשה ללכת בעקבותיו של ממדאני, צופה ביינרט. בנובמבר שעבר סייעה אייפ"ק להביס שני חברי קונגרס פרו-פלשתינים, ג'מאל בואמן וקורי בוש. מועמדים לשני הבתים מתקשים לגייס כספים מתורמים התומכים בישראל. אבל מירוצים לנשיאות שונים: מועמד שתופס את הדמיון הלאומי – כמו ברק אובמה – הוא יכול לגייס מאות אלפי תורמים קטנים, המאפשרים לו לנהל קמפיין יעיל. ככל שבכירי הדמוקרטים ימשיכו לתמוך בישראל ללא תנאי, כך הם יהיו פגיעים יותר לדמויי-ממדאני בפריימריז לנשיאות, סבור ביינרט. הדרך ב-2028 תהיה פתוחה למועמד שיתמוך בפלשתינים כסמל לעקביות מוסרית וכסירוב לסגת ממאבק זה. בסיס המצביעים של הדמוקרטים השתנה בעשור האחרון בנושא ישראל, בדומה לשינוי שעברו הרפובליקנים בנושא ההגירה בעשור שקדם לנצחונו של טראמפ ב-2016. מועמד דמוקרטי שיתעלם מכך, ישגה קשות; נצחונו של ממדאני אינו מקרי, אלא סימן לבאות.