הפסקת אש בעזה תהיה בבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. הפלשתינים טוענים ש-57,000 בני אדם נהרגו מאז 7 באוקטובר, ויש הטוענים שהמספר גבוה עוד יותר. הרצועה הפכה לעיי חורבות, ולפי האו"ם – 1.9 מיליון מבין 2.1 מיליון תושביה נעקרו מבתיהם. הקמת מדינה פלשתינית תתן משמעות כלשהי לסבלם, והרעיון אינו בלתי אפשרי כפי שנדמה – טוען פריד זכריה, בעל טור בכיר בוושינגטון פוסט ומגיש בכיר ב-CNN. מדינה פלשתינית תקום רק בהסכמתה של ישראל, ולא ניתן להכריח אותה לכך – מדגיש זכריה. אבל הנסיבות כיום עשויות לשכנע אותה, והמפתח מצוי בידי שני מנהיגים זרים. הראשון הוא דונלד טראמפ, הנתפס בישראל כנשיא האוהד ביותר כלפיה אי-פעם. הוא יכול להשתמש בהון זה כדי לדחוק בישראל לתת לפלשתינים זכויות פוליטיות ומדינה. השני הוא מוחמד בן סלמאן; ישראל רוצה יותר מכל נורמליזציה עם סעודיה ויורש העצר צריך להתעקש שהתמורה היא מדינה פלשתינית. בנימין נתניהו נתפס לרוב כמכשול הגדול ביותר בפני מדינה פלשתינית, אך כעת הוא מצוי בעמדה חזקה ביותר ויכול להשתמש בה כדי לעשות היסטוריה, טוען זכריה. מחוץ לעזה, הצלחותיה של ישראל במלחמותיה עולות על כל דמיון. חיזבאללה הושמד, משטר אסד הוא היסטוריה, אירן חלשה כפי שלא הייתה מזה עשרות שנים, חמאס הוא צל של עצמו. הבחירות הבאות בישראל יהיו בעוד שנה או פחות. תארו לעצמכם שנתניהו מגיע אליהן כמי שהרס את חמאס וחיזבאללה, נטרל את אירן וסוריה, וגם מצא דרך לפתור את הבעיה הפלשתינית תוך שמירת בטחונה של ישראל. הוא יוכל לנצח בהן בלא להזדקק לימין הקיצוני, שמחיר תמיכתו בו הוא התנגדות למדינה פלשתינית, ממשיך זכריה. רק הוא יוכל לשכנע את הישראלים שביכולתו להציג פתרון כזה ולהישאר בשלטון. קל לאמץ מבט פסימי. לאחר 7 באוקטובר, הישראלים חושדים מאוד בכל ויתור לפלשתינים. הללו מצידם לא מוכנים לקבל את תנאיה של ישראל להקמת מדינה, לאחר האבידות הקשות ברצועה. לכך נוספות היד הקשה של ישראל נגדם ביהודה ושומרון, הרחבת ההתנחלויות והאלימות של מתנחלים נגד פלשתינים. לטענת זכריה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר מנסים ליצור את התנאים למדינת אפרטהייד, לטיהור אתני של פלשתינים ואולי אף שניהם. אבל זו בדיוק הסיבה מדוע קיים צורך דחוף לכל הפחות לחפש נתיב אחר. יש הסבורים שכל מדינה פלשתינית תהיה בפועל ישות ריקה מתוכן; לאלה כדאי לזכור, שבכל פעם מאז 1947 שהפלשתינים דחו הצעה להסדר, ההצעה הבאה הייתה הרבה יותר גרועה מבחינתם. ב-1947 הם יכלו לקבל מחצית מארץ ישראל המנדטורית; ב-2000 וב-2008 הוצעו להם 95% מיהודה ושומרון; כיום, הם יהיו בני מזל אם יקבלו 70% מהשטח. כאשר אתה הצד החלש והזמן עובר, העסקה נעשית גרועה יותר. מוטב לקבל את ההצעה הטובה ביותר שעל השולחן ולבנות מדינה שתפגין הצלחה. בסופו של יום, טוען זכריה, יש רק אדם אחד שיכול להניע את התהליך: דונלד טראמפ. כמי שמתח ביקורת על מדיניות החוץ הכאוטית והמזיקה שלו, זכריה אומר שאם יצליח במשימה זו – אין ספק שיהיה ראוי למה שהוא רוצה יותר מכל: פרס נובל לשלום.