ידוע שכאשר תינוק בוכה, יש להסיט את תשומת לבו למשהו אחר, צעצוע, אשליה, ריקוד הפנדה. רה"מ אולמרט, המתייחס לכלל בית ישראל כתינוקות בכיינים שיש להשתיקם, החליט להוציא סוס מת מבית הנכאת ולדרבן אותו, בניסיון להסיט את תשומת הלב ממצוקותיו.
הסוס המת הנוכחי הוא מפת הדרכים, גרסה של הנשיא בוש לתוכנית השאפתנית של אדוניו הסעודים. התוכנית זהה בכל פרטיה לתוכניות הסלאמי שקדמו לה, בתוספת קישוטים חסרי משמעות. אריאל שרון, שנרתם באונס מערכת המשפט לסוסים מתים (הסכמי אוסלו) הסכים בלית ברירה גם לזה, והלך על תוכנית ההינתקות כדי לנסות ולעקר את מפת הדרכים מתוכן. ואכן הצליח. הגירוש החד-צדדי המוצלח וזכייתו של מר אולמרט בבחירות הוכיחו כי מפת הדרכים להקמתה של ישות טרור ורצח במשא-ומתן נכשלה, ואילו ההקמה החד-צדדית של ישות טרור ורצח ללא משא-ומתן (הינתקות-התכנסות-עקירת יהודים) מקובלת על חלק גדול מאוד מן הציבור היהודי, ביחוד אלו במדינת אשדוד-חדרה.
עתה באה מערכת בין המיצרים, תרתי משמע, לבנון-עזה-יו"ש, והוכיחה את כשלונו של הרעיון של מדינת טרור שוחרת שלום. אין דבר כזה. ניהול מערכה שמראש נועדה לתמוך ברעיון העוועים של ארגון טרור שיש לו מדינה בגבול הצפוני הובילה לכשלון צורב, מאה וחמישים הרוגים, שריפת יערות, שריפת 15 מיליארד שקל, הפקרה של העורף והפקרה של שבויי צה"ל.
העם יודע, התקשורת יודעת, יושבת ראש הכנסת יודעת,ואפילו ראש ממשלת ישראל לשעבר שמעון פרס מודה כי רעיון ההסכנה החד-צדדית עם ישות טרור איסלאמית הוא עוד סוס שהורץ עד מוות ועתה נפח את נשמתו.
מה נשאר אם כך לראש ממשלת הכשלון, המחדל, התבוסה, הטיוח, והשחיתות להציע? להפיח רוח חיים בסוס מת, מפת הדרכים, ולדרבן אותו אל מותו השני. אולי יסיט העם את תשומת לבו מכל האמור לעיל ויאחז בתקווה שהנה מגיע אבו מאזן על סוסו הלבן להציל אותנו מן השד האיסלאמי.
עוד לא ראיתי סוס מת קם לתחייה. די לאשליות ומסכי העשן. ממשלת המחדל צריכה להתפטר ומיד ולמסור את המפתחות בידי הריבון, הכנסת, שכן לא אלמן ישראל.
