סיפור דמיוני: מעשה בטבח, ושמו אהוד (שם אמיתי). כל חייו חלם אהוד לפתוח חברת הסעדה (קייטרינג). חיפוש יומי במדורי הכלכלה עזר לו להכיר שמות של משקיעים פוטנציאליים. על כל עשרה סירובים, שמע הן אחד - בתנאי ש: "אני לא אהיה המשקיע היחידי". זה לקח קצת זמן, עד ששמע את ההן העשירי.
בהינתן התשובה החיובית האחרונה, הזמין מיודענו אהוד אליו הביתה את עשרת המשקיעים לארוחת מלכים מעשה ידיו להתפאר. "טוב עיכול במעיים, ממשמע אוזניים", ניסה אהוד להוכיח את שנינותו.
מגיע הערב, החבר'ה מגיעים פחות או יותר בשעה שנקבעה, ועד שקיבלו את ההזמנה לישב לשולחן, העבירו את הזמן בשיחת חולין, בסלון המרווח של אהוד. ברקע, חיים יבין מספר למשלמי האגרה, שהאירנים נחושים לסיים את פרויקט הגרעין. הנושא כמובן עורר ויכוח באשר לדרכים שעל ישראל לנקוט, כדי לא להימחק. "אם לא ניקח את גורלנו בידינו", אמר אחד מהם, "חורבן בית רביעי, לא יהיה". כל השאר הנהנו בהסכמה.
אחרי כמחצית השעה, הגיח אהוד מהמטבח, כשמצווארו שמוט סינר טבחים מוכתם קלות. "חברים, בבקשה להתיישב בשולחן", אמר, "אני מוציא את המנות הראשונות".
בדקה שנותרה עד הגיע המנות הראשונות, התפעלו מהבית, השולחן, המפה, והכלים. אחרי שהתרווחו בכיסאות היקרים, הגיח אהוד מהמטבח, כשהוא גורר אחריו עגלת סלטים מהודרת, ועליה מגשים עמוסים פנכות עם סלטים צבעוניים. "חזלינו אמרו", אמר אחד מהמשקיעים, "אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים, מרחיבים דעתו של אדם. מה זה, אין אישה בבית הנאה הזה"? "אשתי בסטודיו", השיב אהוד, "היא מציירת".
אהוד חזר למטבח, וכל אחד מהאורחים משך אליו כמה פנכות סלטים. מגיע הרגע, שהמזלג מוביל לפה את הטעימה הראשונה, ו...לא משו. המנות נראות בסדר, אבל הטעם- נו...
פער בין רמת הציפיות, לבין התוצאה, גרם לאחדים מהם לוותר על המנות הראשונות. אחרים, מטעמי נימוס, ניסו עוד ביס-שניים, עד שכשלו.
בעוד אהוד טורח בהכנת המנה העיקרית והתוספות, החליפו ביניהם עשרת המשקיעים את אותה דעה: "לא טעים, ואפילו סלט אחד היה מקולקל". הסקרנות להתעמת עם המנה העיקרית עיכבה את יציאתם.
חולפות להן עוד עשר דקות, ואהוד תוך כדי זה שהוא שר, מסיע אליהם שלוש מנות בשריות לבחירה, וחמש תוספות, בעגלת חימום מאובזרת ומיוחדת. "למה לא אכלתם את המנות הראשונות"? שאל את אורחיו, והתשובה שקיבל מאחד מהם: "אנחנו סקרנים לטעום מהמנה העיקרית". השאר הסתפקו בהחלפת מבטים.
"אני הולך להטריף אתכם", אמר אהוד בביטחון, ולפי ההוראות שקיבל מהסועד הראשון - העמיס את הצלחת הראשונה. אחריה את השנייה, השלישית, עד שסיים. הראשון הריח, והחליט שהוא מוותר, השני כנ"ל, ואחריו כולם. הם קמו.
אהוד לא הרים ידיים. "יכול להיות שתפסתם אותי ביום לא מוצלח", אמר, "אבל אפשר לקבוע לשבוע הבא"? הראשון השיב שהוא יורד מכול העניין, ואחריו כולם. ביציאה, בדרך למכוניות שלהם, חיוו דעתם על האיש. לא היתה מחלוקת על חוצפתו. ארוחה לעשרה אנשים הוא לא מסוגל לבשל - והוא רוצה לפתוח חברת קייטריג.
... אהוד אולמרט. האיש שניכשל בניהול עיר, היה בטוח שהוא מסוגל לנהל מדינה. אחרי מלחמה "קטנה" נגד נסראללה, הוא מספר לנו שאין מתאים ממנו לנהל את המלחמות הגדולות עם אסד ואחמדינאג'ד. אין ספק: מישהו פה השתגע - וזה לא הוא...
