הכל יודעים שאדוני הארץ הזאת הם לא אלה המזוקנים עם הכיפה והסנדלים המדלגים על גבעות. אדונֵי הארץ הם אלה שקוראים 'הארץ' וכותבים בו, שכתבו את הספר "אדוני הארץ", שיצרו סרטי תעודה מגמתיים שעיקרם דמוניזציה של המתנחלים. הם הכוח המניע האמיתי! הם האמנים, אנשי התקשורת, אנשי הכסף הגדול, השופטים, הם המחזיקים את כל השיבֶּרִים במדינה. הם אדוני הארץ! הם יכולים לעקור ולגרש מבתיהם את בני עמם, סתם, כי הם סבורים שהמהלך נכון ואם איננו נכון, הפגיעה במתנחלים השנואים, גם היא משהו. עובדה.
המחשבה של, יאיר לפיד, היא מחשבה מסוג אחד. ממחנה המחשבות שלך. יש מחשבות אחרות שאינ יכול לבטל במחי-יד! יש היגיון אחר משל! זו התנשאות שאין לה קרקע. יש שחושבים כמו ויש מתנגדים. אין דעתי מגעת להבנת מי שצידד בהינתקות ועדיין מצדד. זהו הטירוף במלוא קלונו שהיה מהול בשנאה יוקדת במלוא עוזה. אם כי יש להתיר הבנת מצוקתם של אלה שחזו אביב פורח וקיבלו מבול. קשה לחזור בך משטות קולוסאלית!
מי שזכה לתמיכה ולתהילה היה הדור שביטא אסקפיזם לשמו. דור שאינו מבין שהקמת מדינת ישראל יכולה להיות אפיזודה חולפת בהיסטוריה של העם היהודי בתוך למעלה ממאה שנים של מלחמות. מדינת-ישראל מקרטעת בין קיום על החרב לבין התחפפות מכאן, ונכונו לנו עוד הרבה מלחמות. פעם נלחמנו כולנו על המולדת והמכורה, עכשיו אנחנו נלחמים בתוכֵנו ומול האויב המשותף. מצב מטורף. אדוני הארץ רוצים ללמד לקח מבלי שידעו מהו לקח! ומה ההפרש בינו לבין מקח טעות? מה למדו כל המעורבים בטרגדיה הזאת? למה אי אפשר פשוט להצהיר "טעינו", למה לחפש מתחת לאדמה סיבות שאיכשהו יצדיקו את המחשבה המתעתעת שהמהלך היה נכון. די! טעינו! נורא!
הנבלה שנעשתה עם היהודים-המגורשים-העקורים-הפליטים, לא תיסלח! לעולם! הפגיעה בנפשותיהם של ילדים שלא חטאו, מעצימה את מידת המהלומה. איך לא חושבים על זה מראש? על מי נופלת אחריות כלשהי ממהלך שהוא לכל הפחות שנוי במחלוקת, שנשען על סקרים, שאושר בתרגילים פוליטיים נבזיים בתמיכת התקשורת ובית המשפט העליון? איך זה שחלפה למעלה משנה ואין רואים את העקורים מתנחלים מחדש? מי אחראי?
אריק שרון, נפל שדוּד בין מהלך שהתנגד לו בכל נימי נפשו, לבין עונש מאסר שהושת על בנו אהובו, ששכב על הגדר הדוקרנית למענו ואבא דרך עליו במלוא משקל גופו. ההינתקות היתה התכרבלותו של אריק שרון אל מעיינו המפא"יניקי מאימת הדין. איש לא האמין שיהיה שקט בעזה לאחר המנוסה המטופשת, הכל ידעו שהמצב רק יחמיר, שנשק יזרום לשם אוטוסטרדה, שאין טעות גדולה מזו - אסור לברוח משם! אסור בתכלית האיסור! אבל הוכחנו שיש במדינה הזאת חוק וסדר. ומה שהחליטה ממשלה באישור הכנסת, יבוצע. ואכן בוצע! אריק לא עמד בזה. הוא לא יכול היה לעמוד בזה. הוא עשה שקר בנפשו והנפש לא עמדה בזה.
מי שצריך ללמוד לקח זה האזרחים הפשוטים. אלה מהצפון כבר מעבדים את הלקח לאחר המלחמה המזהירה בלבנון, אבל כולנו, פה ושם, מתכוננים עדיין לרע מכל שלבטח יגיע מתישהו מאיפה שהוא. למתנחלים יש ניסיון! הם השליכו נפשם מנגד בשביל להיאחז בכל פיסת קרקע ארץ-ישראלית, ותהא מסוכנת כאשר תהיה. רבים מהם נרצחו בבתים רחבי ידיים עם גגות אדומים או על אותם כבישים-עוקפים שעלו מיליארדים. דבר משותף להם ול"פלשתינים" - הם יודעים שהיהודים חיים בהתנחלות אחת ששמה מדינת ישראל, והיא כולהּ "כבושה!" עד לגרגר האחרון.
ואם מדברים על צניעות והכרת הכוח, ראוי לעלעל במאמרים המלומדים שתמכו בהינתקות בצניעות אין דומה לה. אף על-פי שאיש מהכותבים לא הבין את נחיצותה או את דחיפותה. הכל התגייסו לגונן על האתרוג שיביא רעה על הכל, אבל המתנחלים ייפגעו וזה מה שחשוב. המאמר שלך, יאיר לפיד, הוא הוכחה מי היו אדוני הארץ ומה היה כוחם להזיק. המאמר מנתח בדיוק את מה שאירע ומוציא סוף-סוף את המרצע מן השק: לא היתה זו "הינתקות" מאויב כלשהו, זו היתה בפירוש עקירה של יהודים מבתיהם וגירושם לכל הרוחות! מתוך שנאה מצטברת על לא כלום. ועוד בשם ובחסות הדמוקרטיה.
הציבור הדתי-לאומי הוא הציבור האיכותי ביותר שיש לנו. הוא עוסק בַּעיקר, למען כלל ישראל, בעוד כל הציבור החילוני עסוק בעצמו ובניפוח האגו וחשבון הבנק שלו. הציבור הזה עסק בהתיישבות שהיתה תמיד הבסיס למפעל הציוני. החילונים אינם רוצים במאבק על פיסת קרקע בעולם הגדול! יש להם חלום עכשיו! ויתורים פה ושם, משא-ומתן, שולחן הדיונים ו...הופּ, יש שלום רגוע עם דמויות מתרחקות לעבר השקיעה הפסטורלית. מה עושים עם טימטום חושים שכזה?
ניצחון הפירוס של הציבור החילוני בהתנתקוּת התאפשר כי הדתיים הלאומיים ריסנו עצמם. הם התארגנו, מחו, הפגינו, זעקו, הפריעו לתנועה - אבל לא נלחמו, ואוי לנו אם היו נלחמים! עכשיו מתחוור לכולנו שהם צדקו צדק רב בכל אזהרה ואזהרה, ובכל זאת, טוב שהוכו והושפלו ונעקרו וגורשו. כמה רוע יש בעם הזה? בתקשורת הזו?
מדוע אלה "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההינתקות"? משום שהיו מפריעים למהלך עצמו ואולי אף מונעים אותו. נעדרתָ את האומץ הנדרש לומר את הדברים בזמן התרחשותם. עכשיו זה כבר חשבון-נפש רעוע שחלקו אמת ורובו אפולוגטיקה עלובה, על איזו אשמה כביכול הרובצת לפתח המתנחלים. ככה נראית אורווה שהסוסים ברחו ממנה מזמן!
ה"הינתקות" אכן היתה אירוע מכונן. מה יכונן האירוע? את זה ימים יגידו. השנה הראשונה מבשרת רעות מכל הבחינות. הלהיטוּת לפגוע בַּמתנחלים השנואים החלישה את החברה הישראלית וּקרעיה מתבדרים ברוח. מעבר לגבולות מהם נמלטנו, ממטירים עלינו אש וגופרית, והתנגדות הערבים לקיומנו על האדמה הזאת קיבלה תנופה משמעותית. יכול להיות שהדבר יוביל להתפוגגות החלום הציוני ויכול להיות שעינינו תפקחנה לראות את המציאות המרה - אנחנו חיים בלב אומה ערבית עויינת הרואה בנו נטע זר במרחב הזה. שום שיחות ודיבורים לא יועילו, שום מהלכים חד-צדדיים! רק עמידה איתנה ונחרצת על נפשנו היא התקווה היחידה, אם אנחנו מתעקשים בכל זאת לקיים פה ריבונות של העם היהודי על אדמתו.