אתמול בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, במסגרת בדיקת מחדלי מלחמת לבנון, העיד רב סרן ב(מיל.) איל פלום, עו"ד במקצועו, כי בשבוע האחרון של המלחמה, נהרגו שלושה צנחנים, שנשלחו להניף את דגל ישראל על בית בעיירה בינת ג'ביל, כדי להוכיח בצילום לעיתונות כי המקום נכבש.
הידיעה פורסמה בעמוד 7 בידיעות אחרונות, ולא באותיות שחורות בכותרת הראשית בעמוד הראשון. שומו שמים והאזיני ארץ , הפכנו אטומים וקהי חושים, חיי חיילינו הפקר לשירות יחסי הציבור של צה"ל לשטיפת מוחותינו, כדי לשכנע אותנו ההדיוטות שניצחנו במלחמה.
רבותי, אם עדותו של הקצין נכונה ואמינה, היא חייבת לזעזע את אמות הסיפים. כשנשאל הרמטכ"ל אתמול על עדותו של הקצין הוא השיב: "חשוב לבדוק את הנושא, כי אם הדבר נכון, אלה האשמות חמורות במיוחד". לרמטכ"ל יש לומר: את האשמה המזעזעת הזאת יש לבדוק עכשיו, מיד! בתוך 24 שעות. במסגרת הצבאית ניתן להגיע לחקר האמת בתוך ימים ספורים, נושא כזה אסור למסמס ולטשטש בסחבת הצפויה של ועדות הבדיקה למיניהן.
אם הרמטכ"ל עצמו אינו מבין את הדחיפות של חשיפת האמת בפני הציבור, לפחות למען המשפחות השכולות, מי אם לא חברי ועדת החוץ והביטחון הם שחייבים להניעו לכך בכל דרך אפשרית. וכשיחשפו האחראים לפקודה הנוראה הזאת (אם אכן ניתנה) הם חייבים לשלם על כך בכל חומר הדין. זהו המחיר הנורא שאנחנו משלמים תמורת תרבות הספין, הקומבינה והיחצ"נות.