X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   מאמרים
"גם לנו, לא רק לבורגנים תושבי אפקה וצהלה מגיעים חיים ללא מצוקה כלכלית, הילדים שלנו לא פחות טובים מילדיו של אף אדם אחר - וגם להם מגיעים חינוך ובריאות הולמים": מתוך דבריהם של ד"ר עמי וטורי ו-120 העובדים הארעיים בנתב"ג הנאבקים על פרנסתם
▪  ▪  ▪
מאבק בהון ובמדינת-הוועד הפועל של הבורגנות. לעובדים הארעיים בנתב"ג נמאס! נמאס להם מהדיכוי המחפיר מנת חלקם ממשפחת בורביץ, שאת מעלליה אנו זוכרים עוד היטב מפרשת הקלאבמרקט. נמאס להם מהמצב שבו מפטרים אותם פעם בשנה, כדי למנוע מהם לקבל קביעות בעבודה ועל-מנת למנוע מהם כל אפשרות של פרנסה בכבוד.
לעובדים אלה, אפילו ששמם הוא בוזגלו, אמסלם או הרוש, יש את הזכות להשיג עבור עצמם ועבור משפחתם את מה שתושביה המבוססים כלכלית של ישראל, אלא שקוראים להם בורוביץ, אריסון, הרשזון או אולמרט, רואים כמובן מאליו: שכר הוגן, ביטחון תעסוקתי ואפשרות לספק תנאי חינוך ובריאות הולמים לילדיהם.
העובדים התבצרו באזור מיון המזוודות ושיבשו את פעולת הנמל. כפי הנראה הופעלו כלפיהם אלימות מצד האבטחה. מוקדם יותר במהלך היום העביר ד"ר עמי וטורי מתעלת מיון המזוודות בנתב"ג, בה מתבצרים העובדים, מול כוחות גדולים של משטרה, המרוכזים שם כנראה כדי לדכא את השביתה, את ההודעה הבאה:
"אנו העובדים הארעיים של נתב"ג מכריזים על שביתה ללא הגבלת זמן, שתמשך עד שייענו כל תביעותינו. אין לנו מה להפסיד זולת ניצולינו ופיטורינו החוזרים ונשנים. גם לנו, לא רק לבורגנים תושבי אפקה וצהלה מגיעים חיים ללא מצוקה כלכלית, הילדים שלנו לא פחות טובים מילדיו של אף אדם אחר - וגם להם מגיעים חינוך ובריאות הולמים. אנו דורשים את מה שדרוש לכל אדם אחר בישראל - פרנסה מכובדת, ביטחון תעסוקתי וחיים של כבוד על החתום: הוועד הזמני של העובדים הארעיים בנתב"ג".
בנוסף, ביקש ד"ר עמי וטורי להעביר מתעלת מיון המזוודות בנתב"ג בשם כל העובדים את המסר הבא לקראת התכנסותו של בית הדין לעבודה:
"מבחינת העובדים הארעיים חוק שאומר שמותר לפטר עובדים, אך לעובדים אסור לשבות, לא שווה את הנייר שהוא חתום עליו. חוק הוא לא דבר עליון. מוסר הוא דבר עליון. מדינה שאין בה צדק לא שווה ולא ראוי להתייחס לחוקיה".
נציין, שהעובדים הארעיים של נתב"ג חתומים על חוזה העסקה של עד חמש שנים וניתן לפטרם בכל עת. רק מי שעובד רצוף חמש שנים ויום זכאי לקבל קביעות שפירושה בנוסף לתנאי השכר המשופרים גם הגנה משמעותית יותר מפני פיטורים. רשות שדות התעופה בהנחיית הכנופיה ממשרד האוצר עושה מאמץ ניכר למנוע "תקלות" ומוודאת שאף ארעי לא יגיע לחמש שנים ויום.
לעובדים הארעיים נמאס מהניצול המחפיר! כלום לא מחכה להם "בחוץ". מדובר על אנשים בני 25, 30, 40 ו- 50, המפרנסים העיקריים של משפחותיהם, וישראל אינה שבדיה. אין דמי אבטלה של ממש, שכר המינימום שאותו מקבלים רוב עובדי הצווארון הכחול נמוך באופן מחפיר ומישהו צריך לשלם במקום המדינה עבור חינוך הולם וטיפול רפואי ראוי. גם למי ששם משפחתם טדסה, בוזגלו, ממן או שווילי. לא רק לאולמרטים, לביבים ולהרשנזונים של העולם, יש זכות לחיות חיים נטולי מצוקה כלכלית ולזכות שהתייחסו אליהם כאל אדם ולא כאל אמצעי יצור הנמדד בשעות תפוקה ועלות.
דרישותיהם של העובדים הארעיים פשוטות. מתן קביעות לאותם ארעיים המתקרבים לחמש שנות עבודה במקום אותם קבועים שיצאו לגמלאות, והמשך העסקתם של יתר הארעיים בחורף בהיקף משרה קטן יותר במקרה הצורך (ואין בכך צורך בשלב זה) כפי שכבר נעשה בעבר. אם דרישות אלה לא תתקבלנה העובדים מוכנים לשבות ומצידם שפקידי האוצר, בעלי הממון ושאר הבורגנים הממהרים לאיזה טיול תענוגות בחו"ל או "כנס מקצועי חשוב" יעמיסו את המזוודה שלהם בעצמם.
בורבצ'ים, קלאבמרקט, אל-על והשיטה
יש לציין, כי הבעיה באל-על אינה כלל העובדים, לא מספרם ולא שכרם. הבעיה היא בניהול, ולבעיה זו קוראים האחים בורוביץ. סוחרי העבדים הללו, מנהלים את אל-על בדיוק כפי שניהלו בעבר את הקלאבמארקט ו/או את ארקיע. אותם מהלכים, שמבצעים הבורוביצ'ים כיום באל-על, בוצעו על-ידם גם בעבר לפני קריסת הקלאבמרקט, וזהי למעשה אסטרטגיית בורוביץ ידועה.
סביר להניח שהקו שהנחה אם האדונים הללו בהגיעם לאל-על היה לעשות מכה קלה של כמה מיליונים, לרוקן את קופתה של אל-על, ואחר-כך לאחר שיניחו את ידם על המזומנים, לברוח עם הכסף, כפי שעשו בפרשת הקלאבמרקט, תוך שהם ממוטטים משפחות שלמות והורסים את חייהם.
נוסיף רק, כבדרך אגב, שכל הפסדי חברת אל-על השנה משתווה לשכר הבכירים שההנהלה הביאה מבחוץ, ולשכר הטייסים שמקבלים שכר של קברניטים כולל שעות נוספות וטסים רק כ- 40 שעות בחודש.
זאת ועוד, את שיטת ומנגנון העושק הקפיטליסטי מבית המדרש של בורוביץ, מדגים הסיפור הבא של אלפי עובדי תעש והרשת הקורסת קלאבמרקט. לכאורה מדובר על סכסוכי עבודה נפרדים, שגם אינם קשורים לשביתה הנוכחית. אולם כפי שניווכח לא כך הם פני הדברים וקיים קשר גורדי עמוק ובל ינותק בין כל הפרשיות הללו.
נציין, שראשיתו של הסיפור החל כאשר 2,900 עובדי תעש לא קיבלו בעבר את משכורתם ו- 1,200 מגמלאי החברה הממשלתית לא קיבלו תשלומי פנסיה לחשבונותיהם בבנקים. עקב הפסקת תשלומי החברה, החשמל והטלפונים נותקו ובעקבות התערבות הוועדים (הגדולים!) של חברת החשמל ובזק, הספקת החשמל ושירותי הטלפון חודשו - לפחות עד להודעה חדשה.
בנוסף, הופסקו אז גם שירותי ההסעדה של עובדי תעש (אין כסף, נאמר על-ידי ההנהלה) ונושא הבטיחות הלך והחריף עד כדי סכנת נפשות. "כאן לא מייצרים שוקולד", אמר בזמנו אחד מנציגי העובדים בהצביעו על הפוטנציאל ההרסני בכל תאונת עבודה בתעשיה הצבאית.
כאמור, סיפורו של קלאבמרקט היה לכאורה שונה. כאן משפחת בורוביץ, שבבעלותה כפי שאנו יודעים אל-על המופרטת, התנערה מאחריות ולא היתה מוכנה לממן את עסקיה. אבל יש מן המשותף בין מצבה של תעש, הממלכתית לעת-עתה, לבין קלאבמקרט הפרטית בעבר וחברת אל-על הפרטית בהווה.
בכל המקרים המעסיק (הן הציבורי והן הפרטי) נטש או מתכוון לנטוש את עסקיו ומשאיר רבבות עובדים, גמלאים ובני משפחותיהם, ללא אמצעי קיום. במדינה קפיטליסטית מן הסוג האכזרי והנבזי ביותר, כמו מדינת ישראל, זה אפשרי. זה אפילו רצוי: מבחינת המעסיקים הפרטיים הרי גם המדינה (ע"ע תעש) גם עושה זאת.
החישוב הוא פשוט: כאשר תאגיד מרוויח: הרווחים פרי-עבודתם של אלפי העובדים מועברים ישירות אל כיסיהם של המעסיקים. אך כאשר התאגיד מפסיד, ההפסדים אינם של המעסיקים. אלה ההפסדים של העובדים, הגמלאים והנושים הקטנים והזעירים. זהו ניצול כפול ומכופל.
מסקנות
מעבר להבנת מנגנון העושק הקפיטליסטי כפי שתואר כאן, ניתן להסיק לפחות שלושה לקחים מיידיים ממאבק עובדי תעש וקלאבמקרט בעבר - ומאבקם של העובדים הארעיים בנתב"ג, למרות שהמאבק טרם הסתיים והוא רק בראשיתו:
ראשית: העובדים ונציגיהם, בייחוד ועדי העובדים, חייבים לבדוק את ספרי החשבונות של המעסיקים ולהיות עם אצבע על הדופק. כאן אין סודות מסחריים. גורלם של אלפי עובדים מונח בידיהם של נציגי העובדים החייבים לנקוט בצעד הנכון ברגע הנכון ובדיקת ספרי החשבונות היא הצעד הראשון.
שנית: לא ניתן למחוק את אחריות המעסיקים ויש לנהל נגדם מאבק לוחמני ללא פשרות - כולל מחאות, הפגנות, שביתות וצעדים משפטיים, על-מנת לאלצם לעמוד מאחורי עסקיהם ומחדליהם המלוכלכים, ולא חשוב אם העסק הוא פרטי או ממלכתי, כי היום כל העסקים מתנהלים על-פי חוקי הג'ונגל הקפיטליסטי. "הרמת מסך" קוראים לפעולה זו.
ממשלה שבידיה עודפי תקציב הנאמדים ב- 14 מיליארד שקלים (14,000,000,000 שקלים) יכולה בקלות להזרים הון לתעש ואל על מנת להציל את אלפי מקומות העבודה ולמלא אחר ההסכמים שנחתמו עם ההסתדרות.
אולם אפילו גם זה אינו נחוץ: משפחת בורוביץ יכולה למכור את מניותיה באל-על המופרטת על-מנת לכסות את החובות והקשיים שהיא יוצרת בעצמה על-ידי ניהול כושל. בנוסף, בפרשת הקלאבמרקט - אם זיכרוננו אינו מטעה אותנו, קיבלה תמי (מוזס) 70-60 מיליון דולר נטו ממכירת מניותיה בידיעות אחרונות ומאז, כך התבשרנו שוב ושוב, רוב הכסף יושב בפק"מים וצובר ריבית. כלומר כסף לא חסר להם אז שישלמו על מחדליהם ולא יפילו את המחדלים על העובדים.
שלישית, צריך לנקוט בגישה לוחמנית יותר בכל הנוגע להבטחת עתידם של מקומות העבודה וקודם כל להוציא את העובדים אל הרחובות ואל הכיכרות לעזרת כל עובד באשר הוא עובד, בין עובד אל-על, בין עובד תע"ש או בין כל עובד אחר שיימצא במקומם. לא רק את העובדים שהם הקורבנות המיידיים של מעסיקיהם הפושעים צריך להוציא אל הרחובות והכיכרות, אלא גם את כל עובדי מערכות הביטחון והמפעלים הביטחוניים - רבבות עובדים אחרים ובעיקר את נפגעי הבורוביצ'ים - כאות סולידריות עם העובדים בכלל ובשביתה הנוכחית עובדי אל-על בפרט.
בסופו של דבר, רק כולם יחד, עובדי אל-על, עובדי תעש, בזק, חברת החשמל, עובדי הקלאבמרקט בעבר או כל עובד אחר - יכולים לשים קץ להשתוללות הקפיטליזם החזירי והבורגנות השבעה והמדושנת של אפקה וצהלה. רק כולם ביחד, אחד למען השני, וכולם נגד המעסיקים, בעלי ההון וממשלתם - הוועד הפועל של הבורגנות, ההון והעשירון העליון בישראל יוכלו לשים קץ לעושק המחפיר הזה.
תאריך:  03/11/2006   |   עודכן:  05/11/2006
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יגאל כנען
אני אישית מאמין שהנשיא קצב ייצא זכאי מכל ההאשמות שהוטחו בו    אבל נקי ציבורית הוא כבר לא יהיה, וזה מה ש"הם" רצו להשיג
ניר יהב, עידן יוסף
שני כתבי Nfc, ניר יהב ועידן יוסף, יתעמתו מדי שבוע על הנושאים הבוערים שעל סדר היום    הנושא הראשון: ראש ממשלתנו, אהוד אולמרט
עו"ד מלי פולישוק-בלוך
זה המסר של הפרופסורים למשפט ולמדע המדינה בישראל 2006
פרופ' סטיב ברנט
בדיוק בשבוע שבו החלו לדבר על מינוי שר לאסטרטגיה שהה בארץ פרופ' סטיב ברנט, סגן דקאן קלוג ומומחה בינלאומי לאסטרטגיה. בהרצאותיו בפני מנהלים ומשפטנים ישראלים, הוא נשאל האם ישראל צריכה שר לענייני אסטרטגיה? וענה: מבלי להיכנס כלל לפוליטיקה, אם אני לוקח את המושג ארגון ומחליף במילה מדינה אני מגיע למסקנה שהתשובה לכך היא בהחלט חיובית
דניאל (דני) כהן
רבותי הפרופסורים: השחיתות הציבורית הינה איום קיומי אסטרטגי על החברה הישראלית, איום המחייב מלחמה חסרת פשרות בנגע השחיתות. קריאת הפרופסורים המתחסדים נגד פעולותיו של מבקר המדינה, שנמרחה על פני מודעות פרסום בעיתון היומי הארץ, מעוררת שאלות וראוי שתחקר גם היא
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il