יש לציין, כי הבעיה באל-על אינה כלל העובדים, לא מספרם ולא שכרם. הבעיה היא בניהול, ולבעיה זו קוראים האחים בורוביץ. סוחרי העבדים הללו, מנהלים את אל-על בדיוק כפי שניהלו בעבר את הקלאבמארקט ו/או את ארקיע. אותם מהלכים, שמבצעים הבורוביצ'ים כיום באל-על, בוצעו על-ידם גם בעבר לפני קריסת הקלאבמרקט, וזהי למעשה אסטרטגיית בורוביץ ידועה.
סביר להניח שהקו שהנחה אם האדונים הללו בהגיעם לאל-על היה לעשות מכה קלה של כמה מיליונים, לרוקן את קופתה של אל-על, ואחר-כך לאחר שיניחו את ידם על המזומנים, לברוח עם הכסף, כפי שעשו בפרשת הקלאבמרקט, תוך שהם ממוטטים משפחות שלמות והורסים את חייהם.
נוסיף רק, כבדרך אגב, שכל הפסדי חברת אל-על השנה משתווה לשכר הבכירים שההנהלה הביאה מבחוץ, ולשכר הטייסים שמקבלים שכר של קברניטים כולל שעות נוספות וטסים רק כ- 40 שעות בחודש.
זאת ועוד, את שיטת ומנגנון העושק הקפיטליסטי מבית המדרש של בורוביץ, מדגים הסיפור הבא של אלפי עובדי תעש והרשת הקורסת קלאבמרקט. לכאורה מדובר על סכסוכי עבודה נפרדים, שגם אינם קשורים לשביתה הנוכחית. אולם כפי שניווכח לא כך הם פני הדברים וקיים קשר גורדי עמוק ובל ינותק בין כל הפרשיות הללו.
נציין, שראשיתו של הסיפור החל כאשר 2,900 עובדי תעש לא קיבלו בעבר את משכורתם ו- 1,200 מגמלאי החברה הממשלתית לא קיבלו תשלומי פנסיה לחשבונותיהם בבנקים. עקב הפסקת תשלומי החברה, החשמל והטלפונים נותקו ובעקבות התערבות הוועדים (הגדולים!) של חברת החשמל ובזק, הספקת החשמל ושירותי הטלפון חודשו - לפחות עד להודעה חדשה.
בנוסף, הופסקו אז גם שירותי ההסעדה של עובדי תעש (אין כסף, נאמר על-ידי ההנהלה) ונושא הבטיחות הלך והחריף עד כדי סכנת נפשות. "כאן לא מייצרים שוקולד", אמר בזמנו אחד מנציגי העובדים בהצביעו על הפוטנציאל ההרסני בכל תאונת עבודה בתעשיה הצבאית.
כאמור, סיפורו של קלאבמרקט היה לכאורה שונה. כאן משפחת בורוביץ, שבבעלותה כפי שאנו יודעים אל-על המופרטת, התנערה מאחריות ולא היתה מוכנה לממן את עסקיה. אבל יש מן המשותף בין מצבה של תעש, הממלכתית לעת-עתה, לבין קלאבמקרט הפרטית בעבר וחברת אל-על הפרטית בהווה.
בכל המקרים המעסיק (הן הציבורי והן הפרטי) נטש או מתכוון לנטוש את עסקיו ומשאיר רבבות עובדים, גמלאים ובני משפחותיהם, ללא אמצעי קיום. במדינה קפיטליסטית מן הסוג האכזרי והנבזי ביותר, כמו מדינת ישראל, זה אפשרי. זה אפילו רצוי: מבחינת המעסיקים הפרטיים הרי גם המדינה (ע"ע תעש) גם עושה זאת.
החישוב הוא פשוט: כאשר תאגיד מרוויח: הרווחים פרי-עבודתם של אלפי העובדים מועברים ישירות אל כיסיהם של המעסיקים. אך כאשר התאגיד מפסיד, ההפסדים אינם של המעסיקים. אלה ההפסדים של העובדים, הגמלאים והנושים הקטנים והזעירים. זהו ניצול כפול ומכופל.