יש לי שאלה לכבוד הרב הנכבד, בעקבות פסק ההלכה שניתן בקשר לשמיעת שיריה של הזמרת דנה אינטרנשיונל. למרבה המזל, או למרבה הצער, תלוי בנקודת המבט וההשקפה, עשה אותי הבורא כרצונו, כלומר, אישה. מכיוון שדעתו של הרב הנכבד היא שקול באישה ערווה, והקשבה לקול נשי גורמת לגבר הרהורי כפירה, עלתה בי מחשבה מזעזעת: אולי אסור לי גם לדבר? הרי הקול הנשי יוצא מפי גם כשאני מדברת, לא רק כשאני שרה. אז אולי עצם הדיבור שלי מהווה סכנה לגבר?
הסכנה הרצינית היא שישנם אנשים שמקשיבים לדברים הללו ומקבלים אותם כדברי הלכה מסיני. האיש ששאל את השאלה מתייחס כמובן ברצינות לתשובה, ועצם העובדה שהרב הזה מכהן כרבה של עיר אומרת דרשני.
הבורא ברא אותנו בדיוק כפי שברא את המין הגברי. הנחש, או יצר הרע, קיים באותה מידה גם בגבר וגם באישה. שנינו קיבלנו את חופש הבחירה, ובהתאם לכך יתנהלו חיינו. גם אדם וגם חווה נכנעו בעצם ליצר הרע שלהם, ועל כך אנו משלמים עד היום, ולכן אנו צריכים לעבור את תהליך התיקון.
גם נשים צריכות להתגבר על פיתויים שונים, לא רק גברים. ישנם זמרים גברים המשלהבים את ייצרן של נשים, ובעיקר נערות, הנראות עומדות בשורה הראשונה וצורחות כמעט עד איבוד חושיהן. האם יצא פסק הלכה גם נגד הזמרים הללו?
מאיפה לוקחים את האכזריות הזו, הסותמת לנשים את הפה ללא כל בושה? וישנם אנשים המוכנים לשמוע את הדברים האלה וגם לקיים אותם. איפה הנשים הדתיות שתקומנה ותגדנה שהן לא מוכנות לשמוע דיבורים כאלה, שאין להם ולא כלום עם תורת ישראל?
תורת ישראל מדברת על אהבה ללא תנאי, על אחדות. על "ואהבת לרעך כמוך". ולא מדובר בה רק על גברים. צריך לאהוב גם נשים, ולא מדובר על אהבה מינית, יצרית, שכבודה במקומה מונח, אלא על אהבת האישה כאדם, כיבוד זכויותיה כאדם, שיש לו פה כדי שיוכל לדבר בו, וכן, גם לשיר בו.
שירת אישה היא דבר נפלא, שמיימי, היכול לגרום להתעלות הנפש. בסרט האלמנט החמישי שרה הדיווה שירה מרוממת, וכולם ישבו בשקט והתפעמו. מדוע לקחת דברים יפים ולהסיט אותם למקומות רעים? האם הכל מסתכם רק בהרהורי כפירה? האין עונג רוחני משמיעת קול אישה שרה, כפי שמתסכלים בציור יפה או אפילו מתפעמים מנוף יפה?
ואם גבר הוא כה חלש אופי, עד כי קולה של אישה שרה יכול לגרום לו הרהורי כפירה, אל לו לשאת במשרה רמה כל כך, כי הוא יכול למעוד בדברים הרבה יותר משמעותיים ורציניים. הפיתויים העומדים לפנינו הם הרבה יותר חמורים מקול אישה, יש פיתויים בדמות שוחד, שלמונים, הטיית דין, רמאות, טובות הנאה, והרשימה ארוכה. די לפתוח עיתון ולקרוא.
צריך לדאוג שאנשים לא ימעדו במלכודות הללו, ולצאת בקריאות ופסקי הלכה על הדברים האלה, ולא להסיח לנו את הדעת בשטויות כמו הרהורי כפירה בעקבות קולה של אישה.