X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
הצייר דוד ריב סבור כי האמן ויצירתו יכולים להשפיע על החברה, בניגוד לדעתם של אמנים אחרים החושבים כי אין לאמנות כל השפעה משמעותית על מהלכים חברתיים פוליטיים, ומעדיפים להישאר אך ורק במרחב המחיה האמנותי
▪  ▪  ▪

דוד ריב הוא אמן מזן נדיר, שאת עשייתו האמנותית יש לבחון מנקודת מבט הממלאה פונקציה אמנותית אחרת מזו שאנו רגילים לראות אצל אמנים בדרך כלל.
מטבעו של אמן מסוגו של ריב, שהוא מצלם מצבי קיום אנושיים חברתיים ומעביר אותם דרך הפילטרים האמנותיים שלו אל הנייר או הבד. מעבר לעשייתו האסתטית האמנותית הוא מקיים דיאלוג מוסרי סוציולוגי עם החברה שבה הוא חי פועל ואליה הוא משתייך.
כזאת היא תערוכתו של האמן דוד ריב, בבית האמנים בתל אביב, המבטא אחריות אזרחית וציבורית לכל הנעשה סביבו, בנושא כיבוש של חברה אחת את החברה האחרת. בחלל שבבית האמנים מציג ריב עבודות, אותן הוא מכנה:" שרבוטים אקספרסיוניסטים מופשטים". הציורים המופשטים מוצגים על גבי טקסטים מקראיים, הלקוחים מספר יהושע ובמדבר. הטקסטים עוסקים בכיבושה ובישובה האלים של ארץ ישראל על-ידי בני ישראל, תוך כדי גרוש תושביה הקדומים של הארץ.
הכתוב מכוסה לעיתים על-ידי הציור המופשט, מוחק חלק מן הרצף הסמנטי, קוטע אותו ואף מטשטש אותו. נעשית כאן עבודת אמנות הבאה להמחיש מעין מעשה אלים המתרחש על הבד, שנע בין מילים ותכנים מהותיים, לבין שפה ציורית, מופשטת וצבעונית, או לעיתים גם בשחור לבן, ובה מתקיים דו-שיח מטפורי, שיש בו מן המתח והאימה. בבחינת מי מגרש את מי, מה גובר על מה, הדיווח הטקסטואלי או מעשה הרכבת האמנות, שיש בה סמלים של בית, אדמה
מקום, שמיים.
הציורים מרשימים מאוד בגודלם, בצבעוניותם העזה, במרקמם הנע בין צבע לקו למילה המועתקת כלשונה מן התנ"ך. הצורות הפתוחות סגורות משאירות את הצופה סקרן לגבי התוכן והכוונה של האמן. הסימנים הצבעוניים המאזכרים כתב יתדות קדום מגרים את הצופה לפתוח את ספר יהושע ולהיזכר באירועים הפוליטיים מלחמתיים שקרו בצידון, בחצור, בעי, בכל ארץ הכנעני, החיתי, הפריזי, היבוסי, האמורי, החיווי והאדומי.
דוד ריב מציג גם במוזיאון לאמנות בהרצליה. שם מוצגות עבודות וידיאו המתארות הפגנות כנגד חומת ההפרדה בכפר הפלשתיני בילעין שבגדה. נראה כי ריב מחוייב לאמנותו, אך לא פחות מכך הוא מחוייב למציאות החברתית פוליטית וליסוד האנושי של זכויות אדם וחירותו.
יוצא מכך כי האמן אינו לגמרי ישות אוטונומית, אלא הוא ואמנותו קשורים למציאות, להוויה פוליטית חברתית, האמן יוצר בתוכה, ולא מחוץ לה. ריב תופס את עבודתו כרבת פנים. הוא מאפשר לעשות בה שימוש מחוץ למרחב האמנותי, כגון הצגתה כרפרנט בבתי משפט, בפרסומים פוליטיים ואף באתרי אינטרנט. מאחורי השימושים הרלוונטיים של ריב עומדת מחשבה כי האמן ויצירתו יכולים להשפיע על החברה, בניגוד לדעתם של אמנים אחרים החושבים כי אין לאמנות כל השפעה משמעותית על מהלכים חברתיים פוליטיים, והם מעדיפים להישאר אך ורק במרחב המחיה האמנותי.
ריב מנכיח את עצמותו ועצמיותו בשני המרחבים גם יחד. לעיתים הוא משתעשע בהם, אך לעיתים מורגשת מעורבות אחראית ורצינית לתיעוד, לצפייה ולמעשה העכשווי רלוונטי למציאות החברתית.
החוויה האסתטית החזותית בשילוב הסוגיות הפוליטיות מוסריות, שבעצם נשארות פתוחות לפירוש הצופה, להסתקרנות, לגירוי, לתגובה מנוגדת או מזדהה, היא המייחדת את עבודתו של ריב כאמן רב משמעי, רב תחומי, המשמר ערכים תרבותיים עם ערכים מוסריים.

תאריך:  22/03/2007   |   עודכן:  22/03/2007
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
קובי כהן
מדינה נאורה היתה דואגת לא לקפח חלשים, מדינה מתוקנת יותר היתה מגנה על זכויותיהם. הבעיה מתחילה בכך שישראל 2007 אינה נאורה ואינה מתוקנת
אורי פז
כמאה אלף גורי כלבים וחתלתולים נולדים בישראל מדי שנה. 50 אלף כלבים משוטטים מומתים מדי שנה בידי הרשויות. חוק שבדרך אמור לתקצב סירוס ועיקור להולכים על ארבע. האם זה מוצדק מבחינה מוסרית, אנושית ויהודית?
יוסי אחימאיר
מדינה שרשויות החוק שלה אינן יודעות לבלום את הפעילות הלא-לגיטימית של קבוצות מיעוטים מאזרחיה, רק מעודדת את הינתקותם הסופית מן הזהות הישראלית, המבוטאת בראש וראשונה על-ידי הרוב היהודי
הרב ישראל רוזן
אני מחזיק בדעתי כי עדיף להצטרף לקהילה רפורמית בישראל מאשר להישאר חילוני מנותק
יואב יצחק
ארנון מוזס ורפי גינת מנעו פרסום תחקיר שהכינו העיתונאים גרייבסקי ומאירי על הירשזון בפרשת ניל"י ובעניינים נוספים    החקירה החלה רק לאחר תלונה רשמית שהגישו למבקר המדינה כמה גורמים בהסתדרות הלאומית וכן עקב תלונת יצחק רוסו ולאחר שהמבקר העביר את ממצאיו לחקירת משטרה    עכשיו מכזבים בידיעות אחרונות וטוענים שהם-הם שחשפו את הפרשה...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il