זוג מקסים,
עכשיו כשאתם כבר אחרי, אני עוד אפופה קצת בתחושות של לפני.
מנסה לעכל ולעבד את החוויה המזוקקת והמקסימה הזאת שנקראת "לידה",
או אולי מישהו בכלל התכוון לומר ליד-ה'...
התמונות ממשיכות לחלוף ולרצד בראשי.
המהלך המוטרף והתזזיתי, השעות הארוכות שכאילו אינן נגמרות.
הלבד והיחד, מעגלי הפחד, היאוש והתקווה,
הנתינה והדחיה, ההתרגשות והציפייה,
ריקוד הכאב, תנועות ההחלצות, הקולות והצלילים,
הדיבורים וההמהומים, האוויר שנשאף וננשף,
ריחות השמנים, מגע העיסויים,
העיניים המחפשות את התשובה, את הכיוון,
השאלות שבאוויר,
הקצב המיוחד של הלידה הזאת,
התנוחות המסוימות של היולדת הזאת,
ההתכנסות פנימה.
הדוהר על הסוס ללא לאות,
הפורץ את הדרך באומץ ובנחישות,
דופקו המהיר, המתלהב אלי חיים,
זה שמעלה על פנינו חיוך רחב,
זה המופלא והנסתר מעינינו,
זה שעוד בטרם ראינו את פניו, כבר מותיר בנו רישומים כה עזים.
זה שכל דאגותינו מכוונות אליו.
ואל אימו.
ואל אביו.
והאחווה. אחוות הצוות.
הנתינה החכמה, לדעת לומר את המילים הנכונות בזמן הנכון,
המגע הנכון במקום הנכון.
לשתוק כשצריך, להעלם כשמיותרים,
לצמצם מעגלינו לאינטימיות מדהימה ולהרחיבם למקומות שאינם מעיקים.
להיות ולא להיות.
המקום הזה נועד עבורכם, הריקוד הוא שלכם,
ואנחנו הרי רק המלווים.
איזו זכות גדולה היא להתלוות אליכם למסע המרגש והקסום.
תודה שאפשרתם.
אלו מחשבות ותהיות זה מעורר גם בתוכי כל פעם מחדש.
שאלות על היקום ועל הקיום.
רובן נותרות ללא תשובות. רק הפלא נשאר, מחייך ותלוי באוויר.
מה זה עושה לכם כזוג? מה זה עושה לי כמיילדת?
אני בודאי עוד אמשיך להתפתל ולתהות, בשבילים ובמבוכים של השאלות הבלתי פתורות.
עכשיו אתם שלושה, שזה הרבה יותר מאשר שניים ועוד אחד.
זמן רב עוד תשחזרו ותחזרו ותספרו, את סיפור הלידה הפרטי שלכם.
אין ספק שעברתם חוויה אדירה בכל רמה אפשרית: פיזית, נפשית, רגשית,
זוגית, חברתית, משפחתית ובעצם איזה לא?
בן אדם חדש נוצר. והוא כולו פלא. ואנחנו כולנו פליאה.
אין נים בגופכם שלא טולטל. גם אצלי.
אני מאחלת לכם את הכוח להכיל את הטלטלה והרבה רוגע ומתינות,
לדעת כי לכול יש קצב משלו ועת משלו.
מאחלת לכם למידה פוריה ובריאות טובה והמשך קשר מוצלח ביניכם,
כמו שהוכחתם במסלול ההישרדות המופלא הקרוי "לידה".
באהבה רבה
שרי קרוכמל - מיילדת