הצהרת בלפור היא ממקורות הלגיטימציה של הכרזת העצמאות, היא מתוארת כמסמך אשר "נותן תוקף לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי להקים מחדש את הבית הלאומי".
לאחר שקראתי מאמרים היסטוריים שונים, הבנתי שזה לא הנוסח המדויק של הצהרת בלפור. לאמיתו של דבר, זהו נוסח טיוטא שהגישה ההנהגה הציונית לבריטים, והבריטים ששלטו אז החליפו אותו בנוסח של "הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". הבדל זה הוא מאוד משמעותי. לא בהכרח מדובר על כל ארץ ישראל, אלא על בית לאומי היכול להתקיים בחלק מן הארץ. הם תיקנו זאת כדי שהדברים לא ייתפסו כהבטחה למסגרת מדינית וכחזרה למלכות התנ"ך.
לאחר האזכור של הצהרת בלפור, מתייחסת הכרזת העצמאות לנושא שונה, סעיף הקובע את הקשר שבין השואה ובין הצורך בהקמת המדינה. אלה הם נושאים שונים המתייחסים לשני עקרונות נבדלים שעלהם הושתתה ההחלטה הציונית, עיקרון המקלט לעם היהודי ועיקרון השבות. העיקרון הראשון מתמקד בצורך למצוא פתרון לשאלת היהודים, והעיקרון השני משלים את הסיפור ההיסטורי כשיבה לעם היהודי לארצו.
עיקרון המקלט והצגת הזיקה של היהודים לארץ ישראל אינם מחייבים בהכרח ניסוח של גאולה אבל בפועל השתלבו שני ההבטים, זיכרון ושואה, בתוך סיפור אחד, סיפור הגאולה. כל מי שקורא היום את מגילת העצמאות מתרשם מיכולתם של מנסחיה. הם השכילו להכריז על הקמת מדינה יהודית מבלי לאבד את הדבקות ברעיונות שטבע הרצל, כמו דמוקרטיה ושוויון זכויות. בהכרזה מצוין בבירור "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ותהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה ללא הבדלי דת גזע ומין", קל להוכיח שממשלת ישראל של אותם הימים הפרה חלק מהדברים. היא לא קיימה את עיקרון שוויון הזכויות ופעלה ופועלת עד היום בניגוד לחופש הדת והמצפון.
במגילת העצמאות דובר על כינון חוקה, עד לפני מספר שנים סברו כי עניין החוקה אבוד. עד לכנסת ה-12 נחקקו חוקי יסוד של הכנסת הממשלה ומבקר המדינה ואולם במרס 92 התקבל בכנסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נוסח החוק פותח במילים "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין". חוק זה תפקידו להגן על האדם וחירותו כדי לתת למדינת ישראל ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית.
למדינת ישראל ישנה חוקה שאינה שלמה אך חזקה ונאורה בתכניה. יש גם בית משפט לחוקה כמקובל בארצות הברית ובמדינות אחרות. החוקה קיימת לא רק במובן השיפוטי. המושג "כבוד האדם וחירותו" הפך להיות חלק פופולרי בתוכנית הלימודים בחינוך הממלכתי וצרוף מילים זה חשוב מאוד לעם היהודי.
על כן, ב-59 שנות עצמאות של מדינת ישראל אנו רשאים לומר לעצמנו כי סוף סוף התגשמה חלק מהכוונה המקורית של הכרזת העצמאות. עם זאת אסור לנו לשכוח כי רק מבט שפוי ואנליטי קדימה ישיג לנו את החומרים האמיתיים שמהם נבנית עצמאות. אם נשיג אותם נשנה באחת את חיינו כאן, נחיה בעתיד בהיר, חכם ועצמאי עם נגב וגליל שהם מרכזי הכוח של המדינה. עברנו את 59 השנים הראשונות ועדין לא השלמנו את העבודה. נעשה את החמישים השנים הבאות טובות יותר. הפוטנציאל קיים, השינוי המנטלי חייב לבוא.