למרות כל האמור לעיל, גם אדם שנהג לפי כל כללי המניעה והזהירות, עלול למצוא עצמו במצב שבו ננשך או הוכש על-ידי נחש.
בכל מקרה של חשד סביר להכשת נחש ארסי (או מצב של עקיצת חיה ארסית כגון עקרב), מומלץ לנהוג לפי עיקרון הזהירות ולפנות לטיפול רפואי. על אחת כמה וכמה במקרה שמופיעים סימנים גופניים מערכתיים (כלליים, סיסטמיים) כלומר - מעבר לסימנים מקומיים בחלק הגוף שבו התרחשה ההכשה/עקיצה.
סימנים "מקומיים" עשויים להופיע גם במקרים של נשיכת נחשים שאינם נחשבים מסוכנים לאדם (פירוט בהמשך), והם כוללים בין היתר אודם במקום הפגיעה, נפיחות מקומית, כאב מקומי.
סימנים "כלליים" (סיסטמיים) עשויים להופיע בהדרגה או במהרה (במקרים של רגישות יתר או חדירת ארס לכלי דם גדולים), והם כוללים בין היתר חולשה, סחרחורות, דופק מואץ, שינויים בלחץ דם, בצקת מפושטת ממקום הפגיעה לכיוון מרכז הגוף והזעה מרובה.
כל הסימנים הנ"ל עשויים להופיע כמובן בצורה חלקית. קיים טווח רחב ביותר של תגובות והן תלויות בין היתר במשקל הנפגע, גילו, מיקום הפגיעה בגופו, מצבו הבריאותי, מצב המערכת החיסונית שלו וכמות הארס שחדרה. בכל מקרה שידוע בוודאות שאדם נפגע על-ידי נחש ארסי (או חשוד כארסי) או כאשר מתפתחים סימנים כלליים בעקבות פגיעת בעל חיים ארסי:
1. להרגיע את הנפגע - חרדה מביאה להתפשטות מהירה יותר של הארס בגוף.
2. להשכיב את הנפגע במנוחה - הליכה או ריצה מזרזים את התפשטות הארס.
3. פינוי מיידי לבית החולים הקרוב - גם אם הנפגע חש בטוב.
4. קיבוע הגף הנפגעת - כמו במקרה של שבר (אם הפגיעה היא באחת הגפיים).
5. להסיר מהנפגע טבעות, צמידים ושעון - לפני שמתפתחת בצקת.
6. אסור לחתוך, למצוץ או לצרוב את מקום ההכשה.
7. אסור לחסום את כלי הדם בחוסם עורקים/ורידים - מגדיל נזק מקומי.
8. אסור להניח קרח על מקום הפגיעה - מגדיל נזק מקומי.
9. אסור לחטא באלכוהול - מאיץ את זרימת הדם המקומית.
10. אסור לשתות אלכוהול או משקה חם - מעלה דופק ולחץ דם.
11. לא להתאמץ ללכוד את הנחש - כך מתעכב הפינוי ויש סיכון לעוד הכשות.
רצוי בכל זאת לנסות לשנן סימני זיהוי של הנחש הפוגע, ואם יש אפשרות לצלם במצלמה דיגיטלית ולהביא לחדר המיון את התמונות זה מצוין. במרבית המקרים הרופאים מצליחים לזהות את סוג הנחש הפוגע - מתוך התיאור מהשטח, המיקום הגיאוגרפי והתפתחות הסימנים הקליניים.