לראשי ההסתדרות והועדים הגדולים,
שתיקתכם הנבזית בזמן כה קריטי בו ציבור הסטודנטים מקיז את דמו אל מול ממשלה עויינת אזרחים ועויינת עובדים, ראויה לבוז ולגנאי מעל כל במה אפשרית.
בכל רחבי העולם, האיגודים המקצועיים באשר הם לוקחים חלק מרכזי ומשמעותי במאבקים הציבוריים נגד מדיניות הפרטות או חקיקת חוקים לרעת האזרחים והעובדים ורק אצלנו האיגוד המבוסס ביותר, בעל משאבים ויכולת אירגון עומד מנגד ומניח לאולמרט וחבר מרעיו לפגוע בזכויות עובדים, מורים, תלמידים וסטודנטים. רק אתמול בערב צלצל הטלפון בביתי ומעבר לקו דיבר עופר עיני בקול מוקלט המזכיר לי למי להצביע בבחירות. אז מר עיני הנכבד: את הקול שלי איבדת ואת קולם של אלפי אזרחים ועובדים. איבדת בשל הפקרתך את העובדים שמשלמים את משכורתך, על הפקרתך את כל מי שנאבק למען שוויון וצדק ועל יחסייך ההדוקים עד לבחילה עם ראשי התעשיינים.
גם אתם, ראשי הוועדים הגדולים, מיקו צרפתי (חברת החשמל), ראובן כראזי (דואר ישראל), יוסי וסרמן (הסתדרות המורים): איפה אתם עכשיו, הרי גם אתם נלחמים מול אותם גורמים בדיוק על אותם רפורמות נבזיות שכל מטרתן להעשיר מספר מצומצם של בעלי הון על חשבון העובדים והאזרחים. זה הזמן שלכם להוכיח שאינכם אופורטוניסטיים שדואגים רק לעצמם. בימים אלו ממש הציבור שופט אתכם, גם ציבור העובדים שלכם שופט אתכם. כוחכם הינו רב ואינכם משתמשים בו, מדוע?? האם אינכם חלק מהמדינה הזו? האם ילדיכם אינם הולכים לבית הספר או לאוניברסיטה? קומו צאו והילחמו. הילחמו נגד הממשלה ששלחה מאות חיילים למלחמה מיותרת, נגד ממשלה שמצהירה על כך שמטרתה לשבור את העבודה המאורגנת בישראל, נגד ממשלה שפוגעת ללא הרף בשכבות החלשות, נגד ממשלה ששמה קצוץ על חינוך אזרחיה ורווחתם.
זה הזמן, קומו התאחדו, נערו את התותחים מהנפטלין והוכיחו קבל עם ועדה שיש בכם כוח, הוציאו את העובדים לרחובות, כולם רק מחכים ליום הפקודה.
בכבוד ובציפייה
ליאת טמנג, סטודנטית
עד כאן המכתב
באם לא תצטרף ההסתדרות למחאת הסטודנטים והמורים, אני קוראת לכלל הציבור להחרים את הבחירות להסתדרות, לשים פתק לבן (או נייר טואלט) ולהפגין מול הקלפיות ביום הבחירות.
די לאופורטוניזם החולני.
