ביום חמישי האחרון, דווח בכלי התקשורת כי ממציא שיטת הפל - קל, המהנדס אלי רון נידון ל-4 שנות מאסר, בגין רשלנותו שגרמה למותם של 23 בני אדם, באסון שאירע באולמי ורסאי בירושלים.
אחריות, הינה חלק אינטגרלי מעשייה ואחריות לחיי אדם הינה כבדה וחשובה עוד יותר. מבלי להיכנס לדיון באשר למידת ההתאמה בין העונש שהטיל בית המשפט הנכבד על מר אלי רון, לבין מידת החומרה של רשלנותו ותוצאותיה, הרי שברי, כבר מהכרעת הדין, כי בית המשפט רואה קשר ישיר בין רשלנותו של מר רון לבין התוצאה הקשה.
אלי רון, נידון למאסר. ניתן להניח כי הקריירה שלו כמהנדס באה אל קיצה וכל זאת, בשל אחריותו לחיי האנשים שעשו שימוש במוצר שמכר.
באפריל האחרון, פרסמה ועדת וינוגרד את דוח הביניים במסגרת חקירתה את אירועי מלחמת לבנון. בפרק המסקנות של הדוח, שעסק באחריותם של שלושת בעלי התפקידים הבכירים במלחמת לבנון, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, מצאה הוועדה ליקויים בתפקוד של שלושתם. גם במקרה זה מדובר באחריות, אחריות כבדה לחיי אדם.
הרמטכ"ל דן חלוץ, התפטר מתפקידו. שר הביטחון הודיע כבר, ערב הבחירות המקדימות במפלגת העבודה, כי בכוונתו לעשות כן ונראה כי בעת הקרובה נראה שר חדש במשרד הביטחון.
רק ראש הממשלה, מר אולמרט, זחוח דעת וחש בטוח בעצמו, לא רואה כל טעם מדוע עליו להתפטר מתפקידו. מבלי לתת לעובדות לבלבל אותו, הוא מציין את אחיזתו בקרנות הכסא כאחריות לאומית.
במסגרת דוח הביניים, כתבה הוועדה בעניין אחריותו של ראש הממשלה כך:
"ראש הממשלה הוא הנושא באחריות המיניסטריאלית העליונה לפעילות ממשלתו ובכלל זה להחלטה לצאת למערכה צבאית. הוא גם נושא באחריות אישית ישירה להחלטה לצאת למערכה ולאופן ניהולה. ראש הממשלה הציב את עצמו בראש אלה שהחליטו לצאת למערכה צבאית, שהובילו את מהלכי המלחמה ושקבעו כיצד תתנהל בפועל והוא זה שניהל את הליכי קבלת ההחלטות: ראש הממשלה הוא שניהל את דיוני הממשלה... הוא שקבע מי יוזמן לאילו ישיבות ומה יהיה אופיין של ישיבות אלה... כפי שהוא היטיב לנסח זאת בנאומו בכנסת מיום 14 באוגוסט, האחריות האחרונה והמרכזית מוטלת על כתפיו." .
עוד נכתב בדוח הביניים באשר לראש הממשלה:
"אנו סבורים כי ראש הממשלה כשל בכך שלא נתן משקל מספיק, כאשר ניגש לקבל החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת, לחוסר ניסיונו ולמגבלה של יכולתו לאתגר את הערכות הצבא ולבקרן בצורה מושכלת, לחוסר הידע העמוק שלו עצמו בקשר בין הפעלת כוח צבאי ובין השגת תכליות המדינה ולמשמעות של היעדרו של מטה עצמאי שייעץ לו בסוגיות אלו. בנוסף, ראש הממשלה לא עשה די להשלים את החסר גם לאחר שהתקבלה ההחלטה הראשונית, ולהתאים את ההחלטות להתפתחויות בשטח."
בהמשך כותבת הוועדה:
"אולם מנהיג המוציא את צבאו לפעולה צבאית רחבה חב חובות למדינה, ללוחמי צה"ל המסכנים את נפשם ולאזרחים.... ראינו כי ההחלטות המהירות על היציאה למלחמה שקיבלה הממשלה בראשותו של אולמרט לא עמדו בתנאים אלה. בכך כשל ראש הממשלה כמנהיג הצריך להוביל את ארצו לפעולה צבאית יזומה מתוך שיקול דעת ואחריות."
באשר לדרך התנהלותו של ראש הממשלה בימי המלחמה ובדיונים שהתקיימו אודותיה, כותבת הוועדה:
"הרושם שקיבלנו הוא כי לדיונים המכריעים בימים אלה הגיע ראש הממשלה אחרי שהחלטתו בעיקרה כבר גובשה ועוצבה."
בסיפא של פרק המסקנות הדן באחריותו של ראש הממשלה כותבת הוועדה:
"על סמך כל אלה אנו מוצאים את ראש הממשלה אחראי לעובדה שההחלטה על היציאה למערכה ב-12 ביולי וההחלטות האחרות במהלך התגבשותה, התקבלו במהירות וללא בחינה עמוקה של זירת המערכה ושל טעמי מדיניות ההכלה. הוא אחראי לכך שהוחלט לצאת לפעולה ללא תוכנית מעובדת היטב וללא מתווה אסטרטגי ברור. הוא אחראי לכך שמטרות המערכה לא נקבעו בבהירות ובזהירות וכי לא נבחן, בצורה מסודרת, היחס בין יעדי המערכה והדרכים שננקטו להשגתם. הוא גם אחראי לכך שהיציאה למערכה כה מורכבת נעשתה ללא שווידא את רמת המוכנות הצבאית, מבלי שבוצעה ההיערכות הנדרשת בעורף ומבלי שבוצע תיאום הדוק עם משרד החוץ. כל אלה מצטרפים יחד לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות.
כאמור, המהנדס אלי רון נדון לארבע שנות מאסר בגין רשלנות שגרמה למותם של 23 בני אדם באסון ורסאי. טעות בעשייה יכולה להיות לעיתים הרת אסון. כך למשל, טעות של רופא, במהלך טיפול בחולה. טעויות יש להשתדל ולמנוע. עם זאת, על אף שלעיתים תוצאותיהן חמורות, לטעויות ניתן לגלות סובלנות והבנה, שכן מדובר בבני אדם ולנו כבני אדם מותר לטעות. רשלנות לעומת זאת אינה בבחינת מצב שניתן לקבל בהבנה, יש לשרשה מן השורש.
מהי רשלנות ומה תכליתה?
ב"פקודת הנזיקין" קבע המחוקק בסעיף 35:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
מקריאת תמצית הדברים שהובאו כאן, מדוח הביניים של ועדת וינוגרד, ניתן להתרשם כי ראש הממשלה התרשל במילוי תפקידו, בכל הנוגע למלחמה בלבנון. דבר כזה אסור שיקרה ויש לגלות אליו אפס סובלנות. מי שמוביל מהלך של מלחמה, מי ששולח חיילים לקרב חב בחובת זהירות ובאחריות כפולות ומכופלות. אל לו לנהוג כמי שיודע לבד מה נכון לעשות, אל לו לצאת למערכה צבאית במהירות וללא בחינה מעמיקה של הדברים. על ראש ממשלה לקבל החלטות רק לאחר שנועץ במומחים, קיים דיון מעמיק והסיק את המסקנות המתאימות. זאת, במיוחד במצב של יציאה למלחמה ובאופן ניהול המערכה.
אהוד אולמרט, עפ"י דוח הביניים התרשל בכך שלא עשה את כל שנדרש מראש ממשלה סביר השולח את הצבא, עליו הוא מופקד, למלחמה.
ביקורת רבה הוטחה בראש הממשלה באשר לתפקודו ערב המלחמה ובמהלכה. ביקורת כזו נשמעה לא רק על-ידי ועדת החקירה, אלא בקרב המשפחות השכולות, בקרב חיילי המילואים והציבור בכללותו. גם בכנסת הוטחה ביקורת בראש הממשלה, אפילו בסיעתו שלו. המשנה לראש הממשלה, אמר בעדותו בפני ועדת החקירה כי
"אילו זה היה תלוי בי לא הייתי נכנס למלחמה הזו."
שרת החוץ, ציפי לבני, חברת מפלגתו של ראש הממשלה, קראה לו להסיק מסקנות ולהתפטר. ח"כ איתן כבל, שהיה שר בממשלת אולמרט, קרא לו להתפטר ובאומץ ויושר ציבורי, נדירים יש לומר, התפטר מחברות בממשלתו של אולמרט.
ראש הממשלה, נאמן לדרכו ובעיקר לעצמו, דוחה את הביקורת ומנסה לשכנע, כי יקשה עלינו כציבור ויקשה על הממשלה להסתדר בלעדיו. מתוך אחריות, כדבריו, הוא אינו מתפטר.
אדוני ראש הממשלה, ראוי שעל אף הרצון לדבוק בתפקידך ועל אף שאתה סבור כי יקשה על כולנו, אם לא תכהן כראש הממשלה, תקום ותעשה מעשה. התפטר מתפקידך!!!
אדוני ראש הממשלה, עליך להתפטר מתפקידך, לא בגלל החשדות הכבדים, בדבר התנהגות מושחתת מצדך. הללו הם בגדר חשדות בלבד ואין בהם כדי להחתים את שמך כל עוד לא קבע בית משפט אחרת בפסק דין חלוט. ודאי שאין באלה כדי לגרום לך להתפטר כל עוד לא הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בכוונתו להגיש כתב אישום נגדך.
אדוני ראש הממשלה, עליך להתפטר כי כשלת בתפקידך בעת קבלת ההחלטה ליציאה למלחמה ובמהלך התנהלותה!!! לראש ממשלה, יותר מכל אדם אחר, אסור להתרשל. גם לאחר סיום כהונתך, תהיה ממשלה בישראל ויימצא מי שיעמוד בראשה.
בכנסת לא נמצא כיום רוב להקדמת הבחירות ויתכן שלא ראוי לעשות כך כשנה וחודשיים, לאחר הבחירות האחרונות. זאת, כל עוד ממשלת ישראל יכולה למשול בתבונה. ראש הממשלה מאמין כי יוכל להמשיך ולאחוז בקרנות הכסא, הואיל ובכנסת לא יימצא רוב לפיזורה. על ראש הממשלה לקחת בחשבון כי הכנסת יכולה להביע בו אי אמון ולגרום להרכבת ממשלה חדשה, בראשה יעמוד ח"כ אחר. עפ"י סעיף 28 (ב) לחוק יסוד: הממשלה, "הבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, לבקש מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב."
מהלך כזה, אפשרי לא רק מבחינת הקבוע בחוק, אלא גם מבחינה פוליטית, במציאות הפוליטית הקיימת כיום בכנסת. היה ויקרה מצב כזה, עלול הוא להיות מצב מביך ומבזה מבחינתו של אהוד אולמרט. בנוסף להיותו רשלן, יכנס מר אהוד אולמרט לספרי ההיסטוריה כראש הממשלה הראשון שהודח בישראל, מבלי שהכנסת הלכה לבחירות.