בחירתו של נשיא חדש במדינת ישראל היא אירוע חשוב ומרגש בעבור כל תושבי המדינה. על אחת כמה וכמה אירוע השבעתו של מר שמעון פרס לנשיא התשיעי של מדינת ישראל, העשוי, כך אנו מקווים, להטביע חותמו החיובי על מוסד הנשיאות אשר סבל מתדמית שלילית בשנה האחרונה עקב הפרשיות העסיסיות אשר נלוו אליו.
ובכן מדוע נלווית תחושת אי נוחות להכתרתו הגדנדיוזית, רוצה לומר אף פומפוזית של מר שמעון פרס לנשיאות? נראה כי עבור רוב התיקשורת, אשר סופגת מהלומות ובדין עקב נטייתה החריפה שמאלה, כולל ודאי גם חלקים מתושבי מדינת ישראל, לא נבחר כלל נשיא למדינת ישראל אלא נבחר ראש ממשלת על מהשמאל למדינת ישראל במינוי זה. ונשאלת השאלה המתבקשת כאן, האם מר פרס הוא, או יהיה, הנשיא של כולם?
אך התבשרה התקשורת כי מר פרס תומך בהחזרת שטחים (נו באמת, וכי לא ידענו זאת מקודם?) ומיד החלו המחוללות, אלו מהחלופה המודרנית של מחוללות ה"בעל", זו הקרחונית מהמרקע, ההיא מבאר שבע וההוא התזזיתי-כספיתי להזיל ריר עינוגים. ניכר היה כי לגביהן ולגבי כלל התיקשורת נמשח זה עתה "מלך השמאל" בעבור מדינת השמאל הישראלית, אוי לאותה הבושה.
ברור היה ולעיני כל כי מר פרס מסמל בעבור חלק בעם את קוממיות השמאל, בבחינת "לעת בלותו של השמאל היתה לו עדנה", וקימומו מאפרו התודעתי לאחר גרוש גוש קטיף, הקמת חמאסטן וגשם הקסאם על ישובי הנגב המערבי.
נראה כי הנשיא החדש ומשנתו הידועה ברבים יהווה בעיני השמאל ההזוי את כסות עלה התאנה להצדקת הגרוש, זה שהיה ואלו העתידים לבוא לתקוותם, לסבלם של מגורשי גוש קטיף, לכשלונותיו החמסיים ואולי גם להצדקת הפגזת שדרות ומכאן ברור מדוע זה תחושת האי נוחות אף מתעצמת, לא משום דעותיו של מר פרס, אלו ידועות, אלא משום מה שמנסים אינטרסנטים, בעלי אג'נדה מוטת שמאל קיצוני לעשות ממנו, לנכסו לעצמם, מתעלמים במודע מעובדת היותו הנשיא של כולם. אנו ראינו בשידור חי את ריקוד העיוועים של עובדי אללילינו המודרניים סביב עגל הזהב, לא פחות.
לגישתם, מר פרס יחזק את ידיהם בעודו מעצים תאוותם בידם, דהיינו גרוש מסיבי נוסף של מתיישבי הגדה, הרי סה"כ אומרים הם מגיע לבני עוולה אלו אשר העזו, חסרי המוסר האוניברסלי הללו, אותם מתנגדי ושוללי דת ההתיוונות המקודשת, לקרוא תגר על השמאל אשר מדינת ישראל נוכסה לו "בדין". יש להענישם, רוטטים הם, יש לירות בהם ולהשמידם כמקקים בזויים במידה ויגלו התנגדות מזערית, אנו נרקוד על חורבות ישוביהם של אלו השנואים עלינו יותר מרוצחי החמאס. מלחמת אחים? מזרזפים הם, קטנה עלינו ומוצדקת למען השגת המטרה והיא שלטונו של השמאל ללא עוררין ולעולם ועד. חילופי שילטון במדינה דמוקרטית? תשכחו מזה, לא בבית ספרנו אומרים הם.
פרס עשה טעויות רבות ב-15 השנים האחרונות. חברי הכנסת לא נתנו בו את אמונם ודחו את שאיפות הנשיאות ושאר שאיפותיו לכיבודים משום שחשו בחושים בריאים כי אישיותו של האיש היתה שנויה מאוד במחלוקת עקב מעורבותו הבלתי אמצעית בכשלונות אוסלו, הנסיגה המבוהלת מלבנון אשר הביאה על ראשינו את האינתיפאדה השניה, גרוש גוש קטיף וחמאסטן.
כעת נותר להמתין ולראות האם פרס כפרס מימים ימימה או מר פרס הנשיא זה מקרוב נבחר יתעלה על עצמו ויבין כי נשיא מדינת ישראל הוא סמלה של אחדות ישראל ולא פעיל על שמאלני. חולמים, הוזים וסוטי דרך שמאלנים יש לנו די והותר, זקוקים אנו לסמל, ללפיד ההולך לפני המחנה בשם אחדות העם, לנשיא אשר האג'נדה המרכזית בפועלו מעתה והלאה הינה ליכודו ואחדותו של העם, זהו הדבק המלכד והוא אשר הינו מקור כוחנו ותיקוותנו לקיומנו לעתיד לבוא.
רק נשיא אשר ייצג את כל שכבות הציבור, שמאל, ימין, חילונים, דתיים, גברים כנשים, עניים ועשירים, מזרחים ומערביים, יהודים וערבים יוכל לשקם מחדש את אמון הציבור במוסד הנשיאות ולא, ההידרדרות בוא תבוא ומעז יצא עז יותר.
אנו כולנו מחזיקים אצבעות לנשיא החדש כי ידע להתעלות מעל קטנוניות היום יום והקומבינות שבהן היה מעורב עד כה ולהוביל מוסד נשיאות המכבד את העם ומשום כך מכבד את עצמו.