ביום שישי האחרון, בפאתי העיר לוד, הסביר לנו לארי אליסון, היו"ר והבעלים של אורקל העולמית, את חזונו בעניין הצורך ברשומה רפואית גלובאלית. הוא ציין כי הוא מצפה למצוא מערכת מידע שתאסוף אינפורמציה רפואית של כל אחד, בדומה ליישומים הפיננסיים הקיימים היום ועומדים לרשותנו באופן כל כך מובן מאליו. כך לדבריו, כשאדם נמצא מחוץ למדינתו וצריך טיפול רפואי, יוכל הרופא המקומי לשלוף בלחיצה אחת את כל ההיסטוריה הרפואית שלו. בנוסף, יוכל מאגר המידע לסייע לקידום המחקר הרפואי בעולם. ניתן יהיה למשל לנתח את המידע שבמאגר, כמות המשתמשים בתרופה מסוימת ומאפייניהם כגון מין וגיל, יעילותה ועוד. זאת באופן "עיוור" שלא יחשוף את זהות המשתמשים בתרופה.
רבות דובר בנושא זה בישראל ובעולם חברות ישראליות שונות נמצאות בקדמת הטכנולוגיה בתחום ניהול המידע הרפואי. תחום המחשוב הרפואי בארץ ובעולם נהנה מעדנה בעת האחרונה, ואף זכה לכינוי (HIT Healthcare IT). מחשוב רשומה רפואית עומד במרכז העשייה של מוסדות רפואיים, חברות ביטוח רפואי, בארץ קופות החולים, כמו גם המוסדות הפרטיים, רופאים ואף ככלי העומד לרשות המטופל ומסייע לו לקבל תמונה מלאה על מצבו הרפואי.
תחום זה עבר לאחרונה שינוי רב בתפיסה. התפיסה המובילה היום היא כי רשומה רפואית היא ממוקדת מטופל, בין אם היא בתוך מוסד רפואי ובין אם זהו תיק רפואי אישי בבעלות המטופל. המידע המעניין את המטופל הוא ההיסטוריה הרפואית שלו כפי שהיא נאגרת במוסדות השונים, מידע שיש לו רלוונטיות למצבו הבריאותי הייחודי, וכן מידע המסייע בידו להבין מה יכול להביא לשיפור במצבו הרפואי.
הצורך של הפרט בחיפוש מידע על מצבו הרפואי מקבל חיזוק נוסף עם פרסום מימים אלה, לפיו יש עליה ניכרת במספר האנשים הפרטיים המחפשים מידע רפואי באינטרנט. על-פי סקר שפורסם לאחרונה על-ידי Harris Interactive (סקר האריס מספר 76 31.7.2007), מספר האנשים הפונים לחיפוש רפואי באינטרנט בארה"ב בלבד עומד כיום על 160 מיליון איש לעומת 136 מיליון לפני שנתיים (שהם 71% מכל האוכלוסיה הבוגרת בארה"ב). הבעיה היא כי מידע זה הינו כללי ולעתים אינו תואם את המצב הרפואי האישי של מחפש המידע.
בישראל אנו עדים לאחוז מחשוב גבוה ביותר של המוסדות הרפואיים בהשוואה לנעשה בעולם. ועם זאת, רק אחוז קטן מאוד של מידע זה אכן נגיש למטופלים (בעיקר תוצאות בדיקות מעבדה ובאחת הקופות - גם התרופות). אומנם חוק זכויות החולה מחייב את יוצרי המידע להעבירו למטופל בהתאם לבקשתו אולם הם אינם מחויבים להעבירו אלקטרונית, אפילו אם הוא מאוכסן ככזה במחשבי המוסדות הרפואיים.
אילו המדינה היתה מתקנת תקנה המחייבת מוסדות להעביר מידע אלקטרוני עם בקשת המטופל הדבר היה מאפשר פריצת דרך דרמטית. תקנה זו היתה מאפשרת הצלת חיים במצבי חירום, מניעת טעויות רפואיות הנגרמות עקב היעדר היסטוריה רפואית זמינה וחסכון בעלויות במערכת הבריאות. ברמת הפרט תקנה זו היתה מאפשרת למטופל להיות מעורב בניהול מצבו הרפואי וליהנות מאפשרות של מעקב רפואי, כגון בסוכרת, במצבים כרוניים אחרים, בהריון, מעקב איכות חיים ודיאטה או לחילופין מעקב פעילות ספורטיבית יום יומית, ופעילויות מגוונות רבות אחרות.
שילוב של טכנולוגיות אבטחה ושמירת סודיות בפתרון שהוצע לעיל מאפשר גישה אנונימית מצרפית לחוקרים ומעצבי המדיניות מה שיביא לשיפור עצום בבריאות האוכלוסיה במדינה, בקידום המחקר ההשוואתי וכמובן בשיפור המצב הבריאותי האישי של כל אחד מאיתנו.
חלומו של לארי אליסון, כמו גם חזונם של גוגל ומיקרוסופט בתחום זה, ניתנים להגשמה מיידית בישראל ובעולם תוך שימוש בטכנולוגיות ישראליות והצבת הפרט במרכז הפתרון.