אתרים משניים להבטחת רציפות עסקית ויכולת התאוששות מאסונות הם חלק ממשוואת המחשוב הארגונית כבר עשרות שנים, אבל רק לאחרונה חשיבותם מגיעה לכותרות. לדוגמה, באוגוסט 2005 הוריקן קטרינה זעזעה את המנהלים ואת מנהלי המחשוב כאחד: אסון טבע זה פגע באופן חמור ביותר בתשתית המחשוב ובהתקני הרשת במדינות רבות, עובדה שהובילה לפגיעה במערכות המחשוב העיקריות והמשניות של עוד ארגונים רבים. הבלבול העצום שנוצר כתוצאה מכך בערים רבות העמיד במוקד תשומת הלב את הצורך בתוכנית מקיפה של רציפות עסקית הכוללת אתרי נתונים משניים הממוקמים רחוק מספיק כדי שלא ייפגעו מאותו אסון הפוגע באתר הנתונים העיקרי. ואולם, הרבה ארגוני מחשוב מאמינים שמרכזי נתונים משניים הם יקרים ולא מעשיים ומתאימים רק לארגונים גדולים.
חמש אסטרטגיות
חמש האסטרטגיות הבאות מאפשרות לארגונים ליישם אסטרטגיות חסכוניות לזמינות גבוהה והתאוששות מאסונות וכולן ממקסמות את הזמינות לצורכי התפעול היומיומיים:
אסטרטגיה ראשונה: פתרון מהיר יותר של בעיות
עיכובים בהתרעות על השבתות לצוות ה-IT הם אחת הבעיות המסורתיות של יישום התאוששות מהירה מאסון, כמו גם אבחון התקלה לאחר מכן. לפיכך, יכולות מתקדמות של יצירת אשכולות (clustering), התרעה ודיווח, הן פעולות שיכולות להצביע היכן אירעה השבתה ולהודיע על כך מיידית למנהלי המערכת. לאחר מכן, מנהלי המערכת יכולים להשתמש בכלי ניהול תצורה כדי לאבחן את הגורם להשבתה, כמו למשל איתור שינוי שעשה מנהל מערכת אחר. כלים אלה מציגים את אופי השינוי והמועד בו נעשה ומאיצים את זיהוי הבעיה ופתרונה. אחרי שמחזירים את המצב לקדמותו כלומר, מבטלים את השינוי, ניתן לשחזר את סביבת ההפעלה הרגילה.
אסטרטגיה שנייה: תהליכי התאוששות אוטומטיים
בארגונים רבים, שיחזור המערכות הוא תהליך ידני המחייב לעתים קרובות פתרון תקלות ממושך ולכן גוזל זמן. מנהלי המערכת צריכים לבנות מחדש את התשתית צעד אחר צעד, לרבות איתחול מחדש של השרתים, התקנת התוכנה, טעינת הנתונים, איתחול והגדרת המערכת וחיבור המשתמשים לאתר המשני. הלחץ על מנהלי המערכת הולך וגדל ככל שההשבתה מתארכת, הכנסות החברה ונאמנות הלקוחות בסכנה והפוטנציאל לשגיאות אנוש עולה.
לאור זאת, נקיטת גישה אוטומטית, כגון יצירת אשכולות לשרידות גבוהה, מקצרת את ההשבתה באופן משמעותי בהשוואה לתהליך התאוששות מסורתי וידני. כאשר מערכת מסוימת במרכז הנתונים הראשי קורסת, התוכנה מפעילה מחדש את היישום אוטומטית על שרת אחר. מנהל המערכת מקבל הודעת טקסט או דואר אלקטרוני תוך שקיפות לבעיות בכל עת, אך סדרת הפעילויות הדרושות לשמירת הרציפות העסקית מטופלת על-ידי התוכנה בהתערבות מינימלית של עובדי המחשוב.
אסטרטגיה שלישית: בדקו את תוכנית ההתאוששות שלכם
מחקרים שנערכו לאחרונה מעידים שרק מעט חברות בוחנות באופן סדיר את תוכניות ההתאוששות מאסון שלהן ולפיכך, אינן מאמינות שתוכניות אלו אכן יעבדו במקרה הצורך. חברות נרתעות מבדיקת תוכנית ההתאוששות משום שהיא מצריכה השבתה יזומה של מערכות הייצור, העברת עובדים ממקום למקום ועקב כך, שיבוש עבודתם בפרויקטים דחופים יותר ואילוץ עובדים לעבוד בשעות לא נוחות כגון סופי שבוע או לילות.
עם יכולות ה-failover - פתרון הקובע לאילו נתונים היישום זקוק בכדי להמשיך בפעולתו, ניתן לבצע את הבדיקות בשעות העבודה הרגילות ולא בסופי שבוע ולחסוך הוצאות על תשלום שעות נוספות. יתרון נוסף של הרצת הבדיקות בשעות הייצור הרגילות הוא שהן נערכות בתנאים מציאותיים יותר ויהיו תואמים לגמרי לאתרי הייצור.
אסטרטגיה רביעית: הפקת ערך מאתרים משניים
ברוב הארגונים, אתרים משניים נחשבים לבזבוז כסף משום שרוב הזמן הם שובתים מפעולה. ואולם, פיתוחים חדשים בתוכנות ניפוק ((provisioning מאפשרים להפיק הרבה יותר מהאתרים המשניים ולנצלם לפיתוח בדיקות, אבטחת איכות ואפילו ליישומים פחות קריטיים. במקרה של אסון ופגיעה במרכז הנתונים העיקרי, מנהלי המערכת יכולים להשתמש בתוכנת ניפוק כדי להקצות מחדש בצורה אוטומטית את המשאבים כך שיתאימו לסביבת הייצור.
תוכנות אשכולות (clusters) מתקדמות גם מפחיתות את העלות הגבוהה של המצב המקובל שבו היישומים חייבים לעבור אוטומטית (failover) לחומרה זהה לזו שעליה הם רצים בייצור. הגמישות והדינאמיות של ההגדרה מחדש והקצאת המשאבים הופכת את מרכז הנתונים המשני מנטל למשאב הניתן לניצול למטרות שונות רוב הזמן ולהפיכתו ליעד גיבוי במקרה הצורך. וכך יצדיק את עלותו ויותר חברות ירשו לעצמן להקימו.
אסטרטגיה חמישית: השגת זמינות גבוהה והתאוששות מאסון בסביבות וירטואליות
וירטואליזציה של שרתים הפכה לטכנולוגיה המקובלת במרכזי הנתונים של ימינו המבוססים על שרתים. וירטואליזציה של שרתים משתמשת בטכנולוגיה של מכשירים וירטואליים המאפשרת הרצה של מספר רב של מערכות הפעלה על גבי שרת יחיד, כשכל אחת מהן מתפקדת ללא תלות במערכות ההפעלה האחרות.
בעבר, אתחול שרתים וירטואליים במרכזי נתונים משניים התבצע ידנית, עובדה שהצריכה כוח אדם אשר לא בהכרח היה זמין לביצוע הפעולה במקרה אסון. תוכנת אשכולות חדשה מאפשרת לחברות להתקין טכנולוגיית וירטואליזציה של שרתים וליהנות מאותם יתרונות של התאוששות מאסון כמו בסביבת השרתים הפיזית.