השנה יצעדו שוב בירושלים 7,000 נוצרים ציונים מכל העולם לקיים האמור בספר זכריה (יד'-טז'): "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים, יעלו מדי שנה בשנה... לחוג את חג הסוכות". מיצעדם הוא שיאו של מאמץ מתמיד לעמוד לימיננו בטוב וברע, ללא תנאי וללא תמורה. להיפך, הם אסירי תודה לעצם קבלתנו את ידם המושטת. בארה'ב הם מונים עשרות מיליונים, מאורגנים היטב ובעלי עוצמה פוליטית.
הדבקות בתנ"ך היא המפתח לתופעה נדירה זאת של אהבת ישראל נוצרית, שאינה חדשה. ציונות נוצרית צצה באנגליה 32 שנה לפני "מבשר הציונות", משה הס ("רומא וירושלים"). הרוזן שפטסבורי (1853) הוא שראה בא"י "ארץ ללא עם" שהאלוהים הועיד ל"עם ללא ארץ". בן תקופתו, רה"מ בריטניה, פלמרסטון, לחץ על השולטן "לעודד את יהודי אירופה לשוב לא"י". הסופרת הנוצריה ג'ורג' אליוט, קראה ברומן "דניאל דירונדה" - "להחיות בא"י את המרכז האורגני של הקיום היהודי", 20 שנה לפני פרסום "מדינת היהודים".
מלווה נאמן להרצל היה הכומר וויליאם הכלר, שהשתתף בקונגרסים הציונים. גם ללורד בלפור ולראש ממשלתו ללויד ג'ורג' היו מניעים דתיים... ללויד ג'ורג': "לימדו אותי הרבה יותר על ההיסטוריה של היהודים מאשר על זו של בני עמי".
וינגייט, "הידיד", לא זז בלי ספר התנ"ך. ובכ"ז, הנוצרים "האוונגליקלים" הללו נדחים ע"י יהודים ליברלים בארה'ב ושמאלנים בארץ, כאנשי "ימין" ותומכי רעיון א"י השלמה. פוסלים את הציונות שלהם, כביכול מפני שהיא מעוגנת באמונתם שישו לא יופיע שנית אלא לאחר שוב היהודים לא'י - טענה חלולה בפיהם של חילונים גמורים.
ברם, השנה קמה לנוצרים הציונים התנגדות גם מצד הרבנות הראשית, שאסרה השתתפות בכינוסם ובצעדה שלהם. הסיבה - הם נותנים לחג הסוכות אופי נוצרי, ויש בין המשתתפים החשודים במיסיונריות. הבה ונחשוב על כך, בטרם נהפוך אוהב לאויב, כיד כשרוננו הטוב:
- "השגרירות הנוצרית בירושלים", המארגנת את ארועי הסוכות, הוקמה כמענה לחרם הדיפלומטי הבינלאומי על ירושלים וכמחווה של סולידריות, לא מיסיונריות. גם הרבנות אינה טוענת שהתמיכה האוונגליקלית היא מיסיונרית במהותה, שהרי להפך - אמונתם מחייבת קיבוץ גלויות היהודים, לא המתנצרים! ואם יש מי שמנצל אותם לרעה, האם משום כך פוסלים תנועה שלמה?
- אכן, הם נוסכים תוכן משלהם לחג הסוכות. וכי מה רצינו - שנוצרים לא יהיו נוצרים? ואכן, יהודים אינם מוזמנים כלל לטכסים שלהם - רק למצעד ולארוע בבנייני האומה, שם מקפידים על העדר כל סממן פולחני נוצרי. מה עוד נוכל לבקש?
- המגע עם הנוצרים הציונים גורם לתופעה הפוכה: כנסיות במערב התיכון מניפות דגלי ישראל, גויים ציונים עונדים מגיני דויד, הם נפתחים למנגינות, להווי ולסמלים יהודיים. התנ"ך הוא המפגיש אותם עמנו, ובמילותיו של הכומר ג'והן הגי: "אנחנו תומכים בישראל כי זה ערך יסודי בנצרות, ראה ספר בראשית 'ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה'".
- אחרי 60 שנות קוממיות בארצנו הגיע הזמן ליותר ביטחון עצמי ופחות תסביכי רדיפה גלותיים.
בעולם מתנכר, עם אנטישמיות מתחדשת, איך אפשר לדחות את המבקשים קירבתנו בלב טהור, בנים לתנועה שבישרה את תחייתנו?! בואכם לשלום לסוכתנו, ידידים יקרים, מי ייתן וירבו כמותכם!