בית החולים אינו משרה, מטבעו, אווירה של עליצות על השוהים בו. אלא שאפילו במוסד כזה קיימת, לעיתים, בדיחות הדעת. בימים אלו נאותו אחיות בית החולים "הדסה" בירושלים לפתוח מעט את סגור-לבן ולגלות לנו טפח מן ההווי של מקום-עבודתן.
ב"הדסה" מאושפזים חולים מעדות ומארצות שונות. בשל כך נוצרות, לא אחת, בעיות של חוסר-תקשורת בין האחיות לבין החולים. למשל, ליד מיטה של ילדה מאתיופיה תלו שלט עם הוראות באמהרית (בתרגום עברי לאחיות), כמו: "לקום", "להתהפך", "להשתעל", "מה את רוצה"?
מעטות מן האחיות יודעות אידיש. באחת המחלקות שוכבת סבתא נחמדה ממאה שערים, אבל חוץ מהרופא - איש לא יודע לדבר איתה בשפתה. ויש גם מקרים של חוסר-הבנה, כמעט כמו בסיפור על מגדל-בבל. לבסוף נמצא פתרון מכיוון בלתי צפוי: ליד הסבתא ממאה שערים הושכבה חולה יהודיה, ממשפחה של יוצאי סוריה. עד מהרה נקשרה שיחה ערה בין שתי החולות - שיחה שהתנהלה בערבית. מתברר כי הסבתא ממאה שערים גרה לפני קום המדינה בעיר העתיקה בירושלים, ומאז היא יודעת ערבית מושלמת.
סיפור אחר: בבית החולים מצוי נער שליח, רזה, גבוה ובעל פיאות ארוכות. קןראים לו אברום. יום אחד שלחו אותו למסור למעבדה חמש מבחנות עם שתן של חולות לבדיקות הורמונליות, לאישור חשד של הריון. כעבור יום חזרו חמש תשובות שליליות: אף אחת מן החמש אינה בהריון! הרופא התפלא, קרא לאברום, ועד מהרה התברר הסיפור: אברום רץ במורד המדרגות של בית החולים, ואין זאת אלא שמשקלו הקל וחוסר-יציבותו גרמו לו שימעד ויפול לאורך כל המדרגות, יחד עם המבחנות, שנשברו כמובן.
המשך הסיפור הוא קלאסי: אברום נבהל מאוד. כדי להינצל מן העונש הצפוי, הוא מיהר ולקח חמש מבחנות חדשות ודאג שהן יתמלאו מחדש, בשיטת... עשה זאת בעצמך. מאז - כך מסתיים הסיפור הנורא הזה - מוצב שלט גדול בבית החולים, המודיע ש"לא לתת בדיקות לאברום".
ואחרון חביב: תופעה המיוחדת לבית החולים הירושלמי הם מקרים של אנשים הבאים בשעריו בלילות-שבת, בבהלה רבה. כל מבוקשם הוא אחד: להוציא להם את עצמות הדגים שנתקעו בגרונם בסעודת הערב.