סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח הוא אחד ממקורות השפע של חברות הביטוח בארצנו. הסעיף יוצר תקופת התיישנות מקוצרת של 3 שנים להגשת תביעות ביטוח.
בית המשפט העליון פירש את הסעיף בצמצום: אין די בכך שהגשת את תביעת הביטוח לחברת הביטוח תוך 3 שנים. עליך להגישה לבית המשפט תוך 3 שנים. טיפול בתביעה על-ידי סוכן הביטוח, ניהול משא-ומתן, הצעות פשרה - כל אלה וכיוצא באלה אינם מאריכים את תקופת ההתיישנות.
לא זו אף זו, חברות הביטוח מצליחות למכור לנו פוליסות בדרכי עקיפין: דרך מקומות העבודה, דרך ארגונים למיניהם (של גמלאים, נכי צה"ל, שוטרים, סוהרים, צבא קבע ועוד).
המבוטחים משלמים עבור פוליסות אלה במישרין או בעקיפין. בשעת אסון, הנפגעים או יורשיהם אינם מעלים בדעתם כי פוליסות אלה קיימות. עד שמישהו מסב את תשומת לבם לקיומן של הפוליסות, חולפת לה תקופת ההתיישנות.
בימים אלה ניתן על-ידי השופטת עירית כהן, מבית משפט השלום בירושלים, פסק דין רגיש בסוגיה כואבת זו.
בנם של בני הזוג עוביד טבע בכנרת. הבן היה תלמיד בית ספר יסודי בירושלים. חוק חינוך חובה, מחייב את רשויות החינוך המקומיות לבטח את תלמידי בתי הספר בביטוח תאונות אישיות.
רבים אינם יודעים, אבל ביטוח זה חל לא רק על תאונה המתרחשת בזמן הלימודים ובתחום בית הספר, אלא על כל תאונה, בכל מקום בארץ ובעולם, משך כל שעות היממה.
בשנת הלימודים בה ארע האסון, היו מוסדות החינוך של עיריית ירושלים מבוטחים בחברת הביטוח ביטוח ישיר. הורי הילד לא ידעו זאת.
רק משיחה אקראית עם עורך דין, 3 שנים ו-5 חודשים לאחר מות בנם, נודע להורים על דבר קיומה של הפוליסה. רק אז פנו לביטוח ישיר לקבל את כספם.
אנו בביטוח ישיר משתתפים בצערכם ומבינים ליגונכם, השיבה ביטוח ישיר לפניית ההורים. הכסף מגיע לכם, בכך אין ספק. אולם איחרתם את הרכבת. נזכרתם לפנות אלינו מאוחר מדי, 5 חודשים לאחר שחלפה לה תקופת ההתיישנות. אילו פניתם בזמן הכסף היה עובר אליכם. כעת משחלפה לה תקופת ההתיישנות, הכסף יישאר אצלנו.
ההורים פנו לעזרת בית משפט השלום בירושלים. התביעה הועברה לדיון בפני השופטת עירית כהן. ההורים העידו בפני השופטת כי לא שמעו על הפוליסה אלא כאשר עורך הדין יידע אותם לגביה. הם מעולם לא קיבלו הודעה על קיומה של הפוליסה. לא לפני האסון ולא לאחריו.
מנהל בית הספר העיד בפני השופטת כהן, כי הוא עצמו לא היה ער לכך שהפוליסה חלה על תאונות שקורות מחוץ לבית הספר. לפי עדותו, בית הספר אינו מיידע את התלמידים על דבר קיומה של הפוליסה.
עדות המנהל, קובעת השופטת כהן, תומכת בגרסת הורי התלמיד כי הם לא ידעו על הפוליסה עד שפגשו בעורך הדין שהעמיד אותם על זכויותיהם.
הביטוח נעשה על-פי חוק, טענה ביטוח ישיר וקיימת חזקה כי כל אחד מתושבי המדינה יודע את תוכנם של החוקים.
השופטת דחתה טענה זו. אנו מצויים בתחום האזרחי. כאן לא פועלת חזקת הידיעה על תוכנו של החוק. חזקה זו קיימת אך ורק בתחום המשפט הפלילי. שם העבריין לא יכול לטעון כי הוא גנב משום שלא ידע כי גניבה מהווה עבירה פלילית.
קיומה של פוליסת ביטוח הינה עובדה החיונית כדי לבסס את עילת התביעה. בלי ידיעת דבר קיומה לא ניתן להגיש תביעה.
לאור זאת, מקבלת השופטת את טענת ההורים כי אי ידיעה על קיומה של פוליסת הביטוח מאריך את תקופת ההתיישנות.
"אין בסיס לטענת ביטוח ישיר כי לאחר אירוע כה טראומתי שחוו ההורים היה עליהם לפנות לעורך דין על-מנת להיוועץ עימו לגבי זכויותיהם עקב המקרה, ומשלא עשו כן, התרשלו ולא נקטו בזהירות סבירה. אני מקבלת את טענת ההורים לפיה לא ניתן לצפות מהם לפנות לעורך דין לערוך בירור, כאשר הם אינם יודעים על הפוליסה".
בסופו של יום, אם כן, חייבה השופטת עירית כהן את ביטוח ישיר לשלם להורי התלמיד את מלוא תגמולי הביטוח שהגיעו להם עקב טביעת בנם, כ-130,000 ש"ח.