האם הוסר האיום האטומי הקיומי האירני מעל ישראל, איום אותו חוזר ומשמיע השכם והערב נשיא אירן מחמוד אחמדינג'אד? תלוי לדבריו של איזה פוליטיקאי מאזינים או לאיזה דברי פרשנות תקשורתיים אנו חושפים את עצמנו. כך או אחרת דבר אחד ברור: נראה כי רוב המטפלים בשאלה עוסקים בה כיום רק ברמת הכותרות שייצר דוח "הערכת המודיעין הלאומית" המשותף לכל 16 סוכנויות הביון האמריקניות, שבראש הפירמידה שלהן מכהן אדמירל ג'ון "מייק" מק'קונל (John Michael McConnell) מנהל סוכנות המודיעין הלאומית של ארה"ב. חלקו הגלוי של הדוח הזה מעריך "במידה סבירה של ביטחון" שאירן אינה מפתחת כעת יכולת צבאית גרעינית, כי חדלה מפיתוח יכולת זו כבר בשנת 2003 ושכיום היא מפתחת רק "יכולת גרעינית אזרחית".
כדי לרדת למשמעות המדויקת של ההערכה המודיעינית פרי הגותם של מומחי "סוכנות המודיעין הלאומית" של מק'קונל המכה גלים ברחבי העולם, ראוי קודם כל להפנים שתי עובדות יבשות. האחת - מה מקורות המידע שעליהם מסמך הדוח; השנייה - מה משמעות ההיגד של קובץ המלים "יכולת צבאית גרעינית", כאשר הדגש חייב להיות מוצב על המלה "צבאית".
רוב הציבור החשוף רק לכותרות העיתונים כמקורות מידע על אודות הנשק הגרעיני חי בעצם בעולם שאינו קיים במציאות. רבים מאמינים, ובהם גם אזרחי ישראל, כי הבדל גדול ועקרוני קיים בין "אטום לצורכי שלום" לבין "ייצור נשק גרעיני" וכי לא בהכרח קיים קשר בין השניים. עיון קצר בדפי ההיסטוריה הישראלית יכול ללמד מספר עובדות בסיסיות שראוי לכל אחד מאיתנו לדעת. העובדות האלה החלו להיחשף כבר בסוף שנות החמישים, כאשר היו"ר הראשון של הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית פרופ' ארנסט דוד ברגמן, שבתחילת הדרך היה יועצו המדעי של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, התראיין בגלוי אצל "המראיין של המדינה" באותם ימים רפאל בשן ממעריב. בראיון זה השמיע ברגמן את האמת לאמיתה: "אין שתי אנרגיות גרעיניות. על-ידי פיתוח אנרגיה אטומית לצרכי שלום מגיעים ממילא לאופציה גרעינית".
ברגמן המדען ידע היטב מה שהוא אומר. ואכן ישראל נהגה על-פי משנתו כאשר החלה לפתח את "האופציה הגרעינית" שלה בדימונה. תחילה הוצגה הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) כמכון מחקר גרעיני "לצרכי שלום" בלבד - ובוודאי שלא כחלק מהמערכת הצבאית של ישראל. רק לימים הסתבר לעולם, בעקבות פרשיית הריגול של מרדכי ואנונו, מה הסודות הגרעיניים הכמוסים של הכור בדימונה.
כל מי שעסק אי פעם בהערכות מודיעין יודע היטב כי הדבר החשוב ביותר להשגת הערכה המתקרבת לאמת, הוא אמינות המידע שעליו מסתמכת ההערכה. על האמינות הזו יקום או ייפול ערכה של ההערכה המוצגת בפני מקבלי ההחלטות. עד היום אין בידי הציבור הרחב מידע מוחשי שיענה על השאלה כיצד ומניין הושג המידע שעליו מסתמך הדוח האמריקני. האם מקור המידע הזה הוא במודיעין שהושג על סמך ל"פ (לוחמה פסיכולוגית) אירני?
בתורת הביון משמעות המונח ל"פ ברור - העברה מבוקרת ליריב של מידע מגמתי (הכולל פרטים כוזבים ו/או אמיתיים), שנועד לשרת את מטרות מוסר המידע; או אולי מקור המידע במה שמכונה בעגת הביון המקצועית "ויז-אינט" (ר"ת: VISUAL INTELLIGENCE) שמשמעותו השגת מידע ממקורות מודיעין חזותיים (ויזואליים) המתקבלים מאמצעי איסוף אופטיים כגון: תצפיות (בעין או במכשירים), צילום (ממצלמה, ממערכת תצפית אלקטרונית, ממטוס, מלוויין וכיו"ב); או שמא המדובר ב"אלי-נט" (ר"ת: ELECTRONIC INTELLIGENCE - מודיעין אלקטרוני) שמשמעותו מודיעין המתקבל מיירוט תעבורה של אותות אלקטרומגנטיים הנפלטים מעצמים קורנים (משדרים, מכ"מים, כלי טיס, כלי שיט וכד'); ואולי בכלל המדובר בחומר מודיעיני המתקבל ממקורות "דוממים" - כמו זה הקיים במאגרי מידע ידועים (פיזיים או אלקטרוניים), ללא פנייה אל "מקורות אנוש" לצורך השגת המידע או אימותו; ושאלת המפתח החשובה לא פחות, האם נעשתה "הצלבה" של המידע שהושג. והצלבה לצורך העניין משמעותה: אישוש ידיעה על-ידי השוואתה לידיעות ממקורות אחרים הנגישים לאותו מידע, על-מנת לעמוד על אמיתות המידע בכללו.
ללא ידיעה מהותית על מקורות המידע וטיבם - כל מה שמעריך מסמך המודיעין האמריקני - שווה בערך כקליפת השום. כדבר השיר: "היה או לא היה, הפשר לא נודע לי".
כל מי שקורא את החלק של הדוח שהותר לפרסום, יכול להעריך על נקלה כי אין מי שיכול לדעת באמת, גם לא סוכנויות הביון האמריקניות, מה הן המטרות הנסתרות של שליטי אירן, והאם באמת נטש אחמדינג'אד את שאיפותיו הרצחניות להשיג נשק גרעיני, להשמיד את ישראל ולהוות בעיה חמורה לכל העולם. שהרי ברור לכל כי אם אכן זנחו האירנים את הנתיב "הצבאי", איש לא יוכל למנוע מהם לשים יד על נשק גרעיני "מוכן מן המדף" בדרכים פשוטות למדי.
- האחת: לפתח פצצת אטום במסלול "אזרחי" ולהקדיש לכך את כל האמצעיים - הכספיים והטכנולוגיים - העומדים לרשותה.
- השנייה: לרכוש פצצות אטום מוכנות מצפון קוריאה. נכון שצפון קוריאה הודיעה כי היא מתפרקת מנשקה הגרעיני, אבל על-פי מה שידוע מן הפרסומים התקשורתיים, העבירה מדינה זו "חומרים גרעיניים" לסוריה. וכי מה יפריע לצפון קוריאה להעביר "חומרים גרעיניים" מן הסוג הזה גם לטהרן?
- השלישית: אירן יכולה לרכוש מרוסיה, ללא קשיי מימון מיוחדים, אחת מן הצוללות הגרעיניות הסובייטיות שהוצאו מכלל שימוש לאחר קריסתה של ברית המועצות. צוללות אלה, כידוע, מצוידות בטילים הנושאים ראשי חץ גרעיניים. נכון כי אין בחיל הים האירני מומחים בהפעלת צוללות גרעיניות, אך על בסיס האימרה ש"תמורת כסף אפשר לרכוש גם שונאי בצע", יכולה אירן לשכור את שירותיהם של ימאים רוסיים מיומנים בהפעלת צוללות טילים גרעיניות. ומי יפריע לאירן להציב צוללת כזו במעלה המפרץ הפרסי - גם כנשק הרתעה וגם כנשק התקפי?
- הרביעית: להמשיך ולהפיק, במסלול "אזרחי", אוראניום מועשר בכל אתרי ההעשרה הפזורים ברחבי אירן ולהמתין עד שתהיה בידיהם כמות מספקת של חומר בקיע לייצור מספר פצצות אטום, ואז, במהירות רבה, לעבור לנתיב של התגברות על הדרישות הטכנולוגיות לייצור הפצצה האטומית האירנית.
על-פי ההערכות בבסיס דוח המודיעין האמריקני, מקבלי ההחלטות בטהרן לוקחים בחשבון את התוצאות החמורות שעלולות להיות למעשיהם - מבחינה פוליטית וגם צבאית - ועל כן הם "אינם דוהרים לפיתוח נשק גרעיני". הדוח מעריך כי אם הקהילה הבינלאומית תפעיל גישה של "לחצים" בצד "תמריצים", שיענו על דאגות הביטחון של אירן, ובנוסף גם יישמר "כבודה", ניתן יהיה לשכנע את מנהיגיה להמשיך בהקפאת התוכנית הגרעינית.
אשרי המאמין
במצב הדברים הנוכחי, נוכח מיגוון האופציות של אירן להשיג נשק גרעיני בדרכים "לא צבאיות", ישראל אינה יכולה לטמון את ראשה בחול, לסמוך על הערכת המודיעין של מומחי ממשל בוש, לומר ש"הכל יהיה בסדר" ולהנמיך את רמת הכוננות שלה מכיוון ש"עוד שנים רבות יחלפו בטרם תהפוך אירן למעצמה גרעינית".
כמדינה חפצת חיים חייבת ישראל להמשיך ולהתייחס לאיום האטומי האירני כאילו הוא "מיידי", אולי אפילו תוך שנה-שנתיים, ולעשות כל מה שנדרש כדי שאימתה של שואה שנייה לא תמשיך לרחף מעל קיומו של עם ישראל.