|
תאריך:
|
27/12/2007
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2007
|
|
1 |
|
|
אהוד ברח – גרסת 2007 ?
המדינה מתייחדת עם הנופלים, החיילים היקרים שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו וגם עשרות תושבי הצפון שברגע אחד נגדע חייהם. אלה שהשאירו אחריהם כאב ושכול, ומדינה מוכת הלם. דווקא ברגע כה טעון וקשה, התבשרנו כי ראש הממשלה לא השתתף בטקס
עברה שנה מאז מלחמת לבנון השנייה, עדיין הפצעים לא הוגלדו, המסקנות (אם ישנם) לא הופנמו והושמו, המדינה עדיין מדממת וכואבת, כאילו לא מעכלת את המחזות והמראות הקשות שנראו כאן, רק לפני שנה בסך הכול.
המדינה מתייחדת עם הנופלים, החיילים היקרים שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו וגם עשרות תושבי הצפון שברגע אחד נגדע חייהם. אלה שהשאירו אחריהם כאב ושכול, ומדינה מוכת הלם. דווקא ברגע כה טעון וקשה, התבשרנו כי ראש הממשלה לא השתתף בטקס (בטקס שנערך בתאריך טז' בתמוז תשס"ז - 2.7.07).
בעיני אין זו עוד כותרת, אלא משהו פגום, עמוק בבסיס התנהגותו של ראש הממשלה. כוונתי לבריחה של מנהיג ממציאות, בשעה שכולם מצפים דווקא ממנו להיות אתם בשעתם הקשה. את זה לא מבין מר אולמרט. פשוט התעלמות.
אכן, זוהי שאלה מהותית, מי ראוי להיות מנהיג ? שאלה אקטואלית ורלוונטית, בכל עת. המדרש מספר, על משה רבנו, שבטרם קיבל עליו את השליחות להיות מנהיגם של ישראל, בהיותו רועה צאן, ראה כי כבשה אחת קשה לה ללכת כמו יתר הכבשים, ריחם עליה, נטלה על כתפו, האכילה, השקה אותה והביאה אל מקום חפצה... חז"ל קבעו, כי מעשה זה הכשיר את משה להיות מנהיגם של ישראל. "... אמר הקב"ה, אם לכבשה אתה עושה כך, ראוי אתה משה להיות מנהיגם של ישראל...".
משה אינו היחיד בתולדות עם ישראל ששימש כרועה בטרם היבחרו למנהיג מוביל. קדמו לפניו האבות אברהם, יצחק ויעקב ולאחריו דוד המלך. אומר הרש"ר הירש זצ"ל, כי היותם רועי צאן, זה הכשיר אותם למנהיגות.
מנהיגותו ואופי אישיותו של המנהיג נמדדים במעשיו הקטנים. מנהיג זקוק לתכונות סותרות המשלימות זו את זו, והופכות אותו למנהיג בעל שיעור קומה. זה המשלב בין חוזק לרכות. כאשר הוא חייב להתנהג בחוזק וביד רמה כלפי האויבים מסביב, אך עליו להיות רך לעם, להיות קשוב אליהם ולרגשותיהם ולהיטיב עמם. אחרת, הוא חוטא לתפקיד שניתן לו.
אין לך שעה קשה מזו, בה זקוקים ההורים השכולים לחיבוק חם וליד מלטפת של האיש בעל התפקיד והמעמד הביצועי הגבוה ביותר בממשלה - ראש הממשלה. עם כל הכישלונות שהיו במלחמה זו ועם כל הקושי שיש לרה"מ להסתכל להורים אלה בעיניים, חובתו היא לעמוד לצדם ולהיות איתם בטקס זה. זוהי גדלות השעה בה היה קונה את עולמו. שהרי המלחמה היא על הבית, והאבל הוא של כל בני הבית. אם ראש הבית יברח, הרי שמשמעות הדבר הינה קשה ובלתי נסלחת.
האם חמור הדבר פחות מאסון צאלים ב', בו אירעה תאונה קטלנית במהלך תרגיל של יחידת סיירת מטכ"ל, שתוצאותיה הטרגיות של התאונה עמדו זמן רב במרכז סדר היום הציבורי, כאשר בראש הפרשה עמד הרמטכ"ל אהוד ברק ?
בעיני במידה מסוימת היא אף חמורה יותר (וא"כ המקום להרחיב, וד"ל). מנהיג שבורח מהמערכה, ומשאיר את אזרחי המדינה בצערם, לבד , מבלי לחוש יחד אתם את כאבם, ביום זה כאשר על כולנו החובה לזכור את הבנים שהלכו מאתנו בטרם עת, אלה שמסרו את נפשם להגנתנו - אינו ראוי להיות מנהיג !
הכותב הינו עו"ד וח"כ לשעבר. מכהן כסגן נשיא הקונגרס העולמי של יהדות גרוזיה. לצד היותו רב ואיש ציבור, הוא כותב מאמרים ומרצה בנושאי אקטואליה, חינוך ומשפט.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יצחק גאגולה |
|
|
2 |
|
|
"יש להבדיל בין הפצ"ר שמגן על המערכת הצבאית לבין הסניגור הצבאי הראשי שמוכן להעלים ראיות. ואני אומר את הדברים באחריות. לסלף עובדות. לשקר בבית המשפט במחשבה שאולי אנשים טיפשים ויקבלו את מה שהוא אומר....
ראה, מורחים את המשפט. המשפט נמרח במערכת. אצלי הוא נמשך שנה וחצי. או שהפריץ ימות. או שהכלב ימות. או שהיהודי ימות. או שההורים יישברו. או שזה יישכח. או שתהיה סלחנות. או שתהיה תאונה אחרת, גדולה יותר, וזה כבר ייתגמד, התאונה האישית שלך. אני לא וויתרתי. לקח שנה וחצי עד שהמשפט נפתח. לקח עוד שנה וחצי עד שהמשפט הסתיים. הם משחקים. ניהול המשפט זה בדיחה. בשום בית משפט אזרחי לא היה מתנהל כך משפט. הסניגור הצבאי עשה כבתוך שלו בבית המשפט. ניהול המשפט היה מגוחך. לא רציני. בתנועות נוער מנהלים כך משפטים...."
צבי יקותיאל, אביו של סגן אמיר יקותיאל זכרונו לברכה אשר נהרג בתאונת אימונים בבית-גוברין.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צבי יקותיאל |
|
|
3 |
|
|
נזכור, לא נשכח,
בתודעה נצרוב, לא נסלח,
תקופה רעה-נוראה-איומה בראשות מפלגת 'קדימה'
איך אדמתנו מדם בחורינו כיאור האדימה.
איך וכיצד לישון השכיבה 'קדימה'
עם אדיש, עם ביש, עם מביש, עם מחריש,
עם שתקן, עם שאנן, עם מנומנם, מנוון, מדושן, עם נהנתן, עם תועלתן,
עם כסיל, עם אוויל, 'קדימה' לגמרי-לגמרי הרדימה.
איך חבורת פוליטיקאים עזי-מצח,
ניבזים-פוחזים-נלוזים, במקהלת פה-אחד, אך בכל-זאת בדד, שרה-השמיעה
הִמְנוֹן מירמה רעשני-קולני-תועלתני-אנוכי ל"קדימה":
"נס ואבוקה הבה נרימה!"
איך על עם שלם, בניצול כוח-שררה, עריצות שלטונית, תרמית, אולפן-איפור, יחצ"נים ותדמית,
חוצפת-מנגנון-שלטון, עזות מצח,
הערימה 'קדימה'.
אֵיך זילזול, הֶפְקֵרוּת, רשלנות, אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, לבְלִי-גְבוּל, ללא-סוֹף ודַי
מפלגת "קָדִימָה" הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ,
רָצִינוּ בְּכָּל-מְאודֶנוּ כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה,
מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : "כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה"
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב"מַנְהִיגוּת" מִפְלָגָה חֲלוּלָה, נְבוּבָה, עָלוּבָה,
רְקוּבָה, חֲרֵבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, כְּלוּם, שום טִיפַּת-עֵרֶך מלבד שררת-כוח-שלטון, תאבה,
לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לַחֲלוּטִין לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה,
שִיחֲקָה וחִייכָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה,
כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-כְּסִילִים-אֱוִילִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים-נוֹרָאִיִים
אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : "קָדִימָה" !
איך שלחו "מנהיגינו" את בנינו למוות, לתופת, להרג, לחזית, לשטח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּ אֶת בָּנֵינוּ בִּלְתִּי-מוּכָנִים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כְּצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל קוֹרְטוב חַיִים, שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר,
בִּשְעַת חֵירוּם, שעת מתח, שְעַת רֶתַח.
לא השאירו להם דרך מילוט, חילוץ, צוהר, סולם, חלון, פֶּתַּח.
ועוד זכו "מנהיגינו" אחרי-כן מנאמניהם-עמיתיהם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, לַהַג, קֶלֶס, פְּאֵר,
הַלֵל, זילזול בשכול, ביגון ובאבל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ "מנהיגינו" לִזְכּוֹר,
כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר,
בֵּן אוֹהֵב, מֶלַח האָרֶץ, בֵּן בִּמְלוֹא תִפְאֶרֶת פְּרִיחַת-עֲלוּמָיו, בֵּן יָקָר, בֵּן פֶּרַח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פֶּשַע, בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת,
אֲשֶר כוּלָנוּ תקווה כִּי ייערכו, מִי יִתֵּן, הלוואי, בעוד יֶרַח
בשֲעֲטַתם-דְהַרתָם שוב לכּוֹח-הוֹן שִלְטוֹן ושְרָרָה,
הוֹאִיל ולא יסתפקו כמובן "מנהיגינו" אך בנתח
בהזכירם "מנהיגותם" בעת-מלחמה, תקופה הרת-אסון,
שעה מלאת-ספוגת-רווית מתח
בהתעלמם מאי-התמצאותם
הבסיסית-אובדנית-אסונית-סופנית-חרבונית-חורבנית-גורלית
בה לעולם לא יודו "מנהיגינו" לבטח
אי-יכולתם, כישלונם, לקרוא מפת מציאות נכונה-הגיונית-אמיתית בשטח
ימים בהם שלחו,
ללא טיפת מחשבה, בלי היסוס, למלחמה את בנינו, כעדר צאן לטבח.
עוד ינ |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורית וישראל |
|
|
4 |
|
|
נוכל מושחת ראש כנופית פשע בישראל משתלט על עם בסיוע נוכלים ומושחתים מקבוצות עם רקע דומה ומחזיק בשלטון.
מי יתקע לידנו שהוא יתן לקיים בחירות במועד? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חץ |
|
|
5 |
|
|
"שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים"
שיר זה מוקדש לארבעת שופטי-רוב עלובים ולפסק דינם המחפיר, המביש והמבייש. שופטים מעוררי בוּז, סלידה, חוסר-אמון, תיעוב, מפח ושאט-נפש בנשמה ובלב. שופטי בית-המשפט ה"גבוה" ל"צדק": אליעזר ריבלין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן ואשר גרוניס. (בג''ץ 6728/06 ו- 7607/06).
סליחה שאתם לבד יוני, 08/03/07 23:47 אני מתבייש בי ובכולנו שמי שמפגין לבד אלו המשפחות השכולות.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶפְּקַדָם הַשְכוֹל וְאֵלֶּה שֶלא
יַעַן הכּוּשִי יָכוֹל וְצָרִיך לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִי עָשָה אֶת שֶלוֹ !
18. וינוגרד אתה מצפה שאחרים יעשו את העבודה המלוכלכת צח, 09/03/07 00:18
העמידו אותך כראשות וועדה פקידותית ללא כל אחריות אין למדינה זמן לחכות ,אם השמועה שלא תפרסמו אזהרות ואחריות נכונה ,עבודתכם לא תיהייה שווה אפילו לנייר בשירותים, למדינה אין זמן ואל תחכו שמשהו אחר יעשה את העבודה המלוכלכת תוציאו את האמת ועכשיו למדינה אין את הלוקסוס הזה לחכת הזמן יקר והמלאכה מרובה.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלֶּה שֶבְּנֵיהֶם-בְּנוֹתֵיהֶם חֵרְפוּ נַפְשָם, לַקְרָב יָצְאוּ, ואֵלֶּה שֶלא
יַעַן מִי שֶשְלָחוּם לַמִלְחָמָה בְּשֵם מְדִינָתָם וְהַמוֹלֶדֶת
בְּשוּם טִיפַּת-אַחֲרָיוּת לא נָשְאוּ, לא לָקְחוּ, לאֹ נָטְלוּ :
אִיש-אִיש וְסִיבּוֹת חֲשוּבוֹת-לוֹ מְאד-מְאד מִשֶלוֹ.
כל עוד לא תצא האמת..לא שולח את הילד לצבא .. ל"ת לא מאמין לכלום, 09/03/07 09:09
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלֶּה שֶנָחֲתָה עֲלֵיהֶם הַמַכָּה וְאֵלֶּה שֶלא
יַעַן כְּמוֹ בַּשוֹאָה, כָּאן הֲרֵי כּוּלָם מַאֲמִינִים וסְבוּרִים
כִּי הַמַכָּה תִפְסַח-תְדָלֵג עֲלֵיהֶם,
תִיפּוֹל (כַּנִרְאֶה?) רַק עַל אֲחֵרִים.
על הועדה להצביע לאלתר על האחראים לכשלים. ללא מסקנות ברורות הופכת עצמה הועדה לשותפה למחדל. שוש, 09/03/07 08:00.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
הוֹרִים שֶבְּנֵיהֶם-בְּנוֹתֵיהֶם מֵתוּ כָּכָה סְתָם, לַשָוְוא ולְחִינָם, וְאֵלֶּה שֶלא
כִּי כַּאֲשֶר קוֹבְרִים אָנוּ כִּמְעַט בַּחֲשַאי, בְּהֶסְתֵּר, אֶת בָּנֵינוּ-בְּנוֹתֵינוּ
אִיש בַּמְדִינָה אֵיננוֹ חוֹשֵב
כִּי מוֹתָם נִגְרָם אוֹ הִתְרַחֵש (שוֹמּוּ שָמַיִים ! חָלִילָה וְחַס !) בִּגְלָלוֹ.
"אין מסקנות אישיות? נחריף את המאבק" הורים ששכלו את ילדיהם במלחמת לבנון ה-2 תקפו בחריפות את הדיווח לפיו בדוח הביניים של ועדת וינוגרד לא יהיו מסקנות אישיות.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶהִתְאַכְזֵר אֲלֵיהֶם, הִתעַמֵּר בַּהֶם גוֹרָל החַיִים וְאֵלֶּה שֶלא
יַעַן הֵם שֶאִיבְּדוּ בָּשָר מִבְּשָרָם ובְּעַצְמָם הָפְכוּ קוֹרְבְּנוֹת-מִלְחֶמֶת-שָוְוא-חִינָם וְשוֹלָל
רַק הֵם אָכֵן אֵלוּ הַיוֹדְעִים לְהַעֲרִיך אֶל נָכוֹן, מַהוּ עֶרְכָּם-מַשְמָעוּתָם האמיתית שֶל חַיִים,
חַיָּיו שֶל אָדָם, אִשָה, אִיש, אָבָּא, אֵם, בֵּן, בַּת, חַיֶּילֶת, חַיָּיל, עוֹלָל וְחָלָל.
גם אם יעברו 6 חודשים הם בשבילי לא קיימים יותר ל"ת לא נשכח לא נסלח, 08/03/07 23:45
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶהִתְנַסוּ וְחָווּ מַהוּ שְכוֹל ואֵלֶּה שֶלא
יַעַן הַכּוּשִי-הַכּוּשִית יָכוֹל-יְכוֹלָה לָלֶכֶת....
כִּי הַכּוּשִית-הַכּוּשִי, בֶּאֱמֶת וּבְּתָּמִים, כְּבָר מִזְמַן עָשְתָה-עָשָה אֶת שֶלָה-וְשֶלו ֹ!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
6 |
|
|
גם כל המקטרגים היו גונבים את כספי משלמי המיסים ומעבירים אותם לילדיהם אשר עזבו מזמן את הארץ אם היו במקומו.
בוחרי אולמרט, איך אתם ישנים בלילה? אתם שצריכים להרגיש אשמה כבדה, איפה הייתם כשהיינו בכיכר פעמיים? או שגם אתם חסרי כבוד מינימלי וללא מוסר בסיסי??? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.י.ל. |
|
|
7 |
|
|
יש חדשות טריות,על שחיתות של ביבי בירושלים.
ואתם תקועים בשטויות שלכם. |
|
כתובת IP: |
217.132.225.120 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
די כבר |
|
|
8 |
|
|
חבר'ה, פשוט תתכוננו לזה -
לא תבוא שום ישועה מהפוליטיקאים של היום. אהוד אולמרט ככל הנראה ייאחז בקרנות המזבח, אהוד ברק יידבק לאולמרט בשל "סיבות ממלכתיות" וביבי... נו, באמת!! אם ביבי, כל כך רוצה להיות ראש ממשלה, אז למה הוא עד עכשיו לא מוביל מהלך כזה? בגלל שסימה קדמון עשתה לו נו נו נו?
בקיצור, לא אלו שכל כך משחקים אותה כוכבים יתנו את התשובה. המנהיג הבא חייב לצמוח מלמטה, מישהו אלמוני לא מוכר, שיהווה דוגמה ומופת לאנשים. השאלה אם זה יהיה אדם חכם ונבון שיצליח להתגבר על כל המכשולים שנניח עמי איילון לא הצליח לגבור עליהם, או בסופו של דבר הוא יתגלה בתור עמי איילון נוסף, או גרוע מבין האפשרויות: אחד שמנסה להכניס אשליות לציבור, ואז יתגלה שהוא מלבה את היצרים השפלים של הציבור.
מאולמרט, ברק וביבי לא תבוא שום ישועה. הישועה תבוא מאנשים חדשים וכולי תקווה שזאת לא תהיה תנועה של מישהו שיוליך את הציבור שולל. אם זה יהיה גאידמק, אני אהיה מודאג מאוד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלון ה |
|
|
9 |
|
|
שלו ובגדול. אם לא וינוגרד וכל עיתונאי החצר שלו העם
יבוא עם החלאה הזו חשבון. לא לעולם חוסן ראה מקרה שרון,
כל אחד בסופו של דבר הולך, והאיש המחליא הזה אולמרט שבא
להקיא ממנו מאישתו, מכל משפחתו וכל עדר ממשלתו ועיתונאי
חצר מטעמו, כולם כולם ישלמו את המחיר במוקדם ובמאוחר.
מי שהגיע לשלטון בדרכי עורמה, מי שעשה מעשה זימרי, גנב
מנדטים לאור יום בעזרת עיתונאי חצר אין ספק שראש ממשלה
הוא לא יהיה יותר. שלא לדבר על מפלגת העבודה עם אהוד
ברח, ועמי קרנפי אילון שחושב שהוא כל יכול, כולם כולם
יומם יבוא ביום הבחירות, ראה כתיבתי זו והפנם אותה כפי שצריך, אזרחי ישראל לא טיפשים עד כדי כך שאפשר להתל
בהם ללא גבול. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טהורת המידות |
|
|
איתמר לוין
זקני ישראל משתמטים מן השליחות לפרעה ומותירים את משה ואהרן לבדם. במוסר של התורה, זוהי התנהגות הראויה לגנאי ולעונש - שאותו הם אכן מקבלים
|
|
|
|
|
|
יוני בן מנחם
ישראל חייבת להבהיר כי הנשיא עבאס הוא הפרטנר הפלשתיני היחיד שלה ולחשוף את פניו האמיתיים של ארגון החמאס
|
|
|
|
|
|
אדמונד חסין
תחושת השליחות מוטבעת במשה. הנער שרועה את צאנו במסירות במשך כשישים שנה ומגיע בגיל "גבורות" למעמד הסנה הבוער, ראוי עתה להנהיג את עמו
|
|
|
|
|
|
יראון פסטינגר
התפקיד אליו יועדו שופטי ישראל, אליבא דשיטתו של הנשיא ברק, מאז חולל את המהפכה, איננו מתאים לעצם התפקיד השיפוטי בחברה, המחייב באופן מסורתי התרחקות מנושאים פוליטיים השנויים במחלוקת ושמירה מכל משמר על ניטרליות ואי נקיטת עמדה במחלוקות האידיאולוגיות בחברה, ככל האפשר
|
|
|
|
|
|
מנחם ברוד
אם אומנם האיום הדמוגרפי הוא המדיד שינה מעיניהם, למה לא ינסו לפתור זאת על-ידי הגדלת מספר היהודים? פרשת השבוע מספרת כיצד הגדיל עם-ישראל את מספרו
|
|
|