X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אינני מתכוונת להסתיר את דעותי - רק משום שלמישהו הן אינן מתאימות. אינני מתכוונת להתחנף לשום מוסד ספרותי - רק משום שבכוונתי להוציא לאור ספרים נוספים
▪  ▪  ▪

אהבתי העזה לארץ ישראל, על אנשיה ועל נופיה, זכתה-זוכה-ותזכה להבעה אישית בכל דרך שאמצא לנכון. מאז ומעולם אהבתי את הארץ הזו.
בצד אהבתי לארץ, אני עוסקת הרבה בביקורת, בעיקר ביקורת על מוסדות המדינה, גם ביקורת פוליטית. מאז 2003 - [שנת הוצאתו לאור של ספרי האוטוביוגראפי: "כלה ונחרצה", הוצאת ספרית-פועלים הקיבוץ המאוחד], פרסמתי "ברשת" מאות מאמרים פובליציסטים העוסקים בעיקר בביקורת.
את דעותי הימניות הבעתי פה ושם, למרות שאינני עוסקת בפוליטיקה (וגם לא אעסוק). פרסמתי מאמרים אחדים בעלי גוון פוליטי, הינה אחד מהם: "מדינת ישראל כאישה המוכה" - מאמר מעורר גלים. רשימה זו אינה פוליטית, היא רשימה אידיאולוגית.
לפני מספר חודשים נקראתי להרצות בפני צוות מקצועי פרה-רפואי, בנושא שבו אני עוסקת כתריסר שנים: "נשים מוכות".
"קראתי את ספרך", אמרה לי מרכזת יום העיון, "ושמעתי אותך בהרצאה לפני מספר שנים בבית החולים אסף הרופא... אני סומכת עלייך... רק תעשי לי טובה אחת קטנה: יש בהשתלמות הפעם הרבה מאוד ערבים (היא קראה להם: "בני דודים"), אל תזכירי בהרצאה את צה"ל, את זה שהיית מדריכת חי"ר, את זה שאביך מת על הגנת הארץ, את אמך שהתקשתה לגדל אותכם כאלמנה לשלושה ילדים, את אהבתך לארץ... לא ברמה האישית, ולא ברמה הכללית... זה משגע אותם כשבאים מרצים ישראלים ומדברים על הצבא, על צה"ל, על הארץ כשייכת לנו, את הרי יודעת שיש להם בעיה עם זה".
למשמע הבקשה המוזרה הזו, מובן שהזכרתי את כל אותם דברי בלע "אסורים", ואף הדגשתיהם בכוונה רבה, שהרי כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי... וכאן אשאר.
תמהתני:
1. האם בארץ ישראל עלי להסתיר את אהבתי אל ארץ ישראל?
2. האם בארץ ישראל עליי להסתיר את העובדה שאבי נהרג על הגנתה?
3. האם מרכזת ההשתלמות שכחה שבזכותו היא וילדיה (וגם אתם) חיים כאן?
4. האם למישהו יש ספק בדבר זכותי לחיים בארץ הזו?
אני מניחה שהתשובות לאשכול זה הן: לא, לא, לא ולא.
הלאה:
1. האם לערבים אשר ישבו בהרצאה שעסקה בנושאים של "אלימות במשפחה", "אלימות כלפי נשים וילדים", הרצאה שהוזמנה לאנשי מקצוע החיים בארץ ישראל, לומדים בשפה העברית, מקבלים רישיון עבודה מישראל ומשכורת ממדינת ישראל, אזרחים ישראלים בכבודם ובעצמם - יש בעיה עם עצם קיומי כאן ועם חיי כאן בארץ ישראל?
אולי!
ואם זאת התשובה, האם זו סיבה טובה להסתיר את אהבתי, גאוותי וזכותי לחיים כאן בארץ ישראל? שהרי אליבא ד'גישת מרכזת ההשתלמות, הקושי הרגשי של ערבים ישראלים איתי, יהודייה, ישראלית, ציונית, אזרחית, חילונית ותושבת המדינה - הגאה בכל אלה גם יחד - צריך להכתיב לי את התנהלותי, לאמור:
כל גילוי התקוממות נגד עצמאות מדינת ישראל, כל תזוזה של חוסר נחת מצד ערבים ישראלים לנוכח קיומנו העצמאי כאן צריך לגרור תגובה מתנצלת ואשמה, הרכנת ראש, טשטוש עובדות רצויות... אולי גם פינוי מרצון... תגידו, אוגנדה עדיין אופציה?
נדמה לי שהסנדלרית במקרה זה יחפה. סבורני כי מרכזת ההשתלמות בנושא "אלימות כלפי נשים" מתנהגת עצמה כאישה מוכה.
מאז, בכל הרצאותי, אני לא מוותרת על הצהרת אהבתי למדינת ישראל ולאנשיה, הצהרות הבאות בנשימה אחת עם ביקורת קשה ונוקבת כלפי מוסדות המדינה (משטרה, רווחה ומשפט - בעיקר).
את חגיגות ה-60 ודאי שאחגוג, עם הביקורת על הארץ, עם הרצון והעשייה לשיפור הטעון שיפור, עם הכעס על השחיתות, על הסיאוב, על תחלואי הביורוקרטיה ועל אטימות הממסד.
זאת ועוד, כל עוד למישהו תהיה בעיה עם קיומי כאן - תהיה לו בעיה איתי, שהרי אינני מתכוונת ללכת מכאן רק בגלל שלמישהו יש בעיה עם זה.
אינני מתכוונת להסתיר את דעותי - רק משום שלמישהו הן אינן מתאימות. אינני מתכוונת להתחנף לשום מוסד ספרותי - רק משום שבכוונתי להוציא לאור ספרים נוספים.
מזל טוב, ישראל חוגגת 60! אני מצהירה בזאת על פתיחת חגיגות העצמאות הפרטיות שלי.

תאריך:  27/12/2007   |   עודכן:  27/12/2007
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מדיניות אישית והצהרת כוונות
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
את פשוט נפלאה, המשיכי כך...
דורון ט  |  27/12/07 22:19
2
טל היקרה
דליה מ.  |  28/12/07 10:58
3
יישר כח לך, והמשיכי כך
אליעם  |  28/12/07 15:33
4
זכיתי לקרוא מילים אלו
הליה  |  30/12/07 09:31
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אביתר בן-צדף
אולמרט לא התכוון להתפטר עקב מלחמת לבנון 2    כפי שצפיתי כבר כשמונתה ועדת וינוגרד - הוא ימזמז את הדוח, ולא משנה כמה חמור יהיה, עד שימצה את מלוא ימי כהונתו    הקואליציה (שס, עבודה, הגמלאים וליברמן) תעזור לו לצלוח את הגלים הסוערים - למרות רצון העם ונגד טובתו
איתמר לוין
זקני ישראל משתמטים מן השליחות לפרעה ומותירים את משה ואהרן לבדם. במוסר של התורה, זוהי התנהגות הראויה לגנאי ולעונש - שאותו הם אכן מקבלים
יוני בן מנחם
ישראל חייבת להבהיר כי הנשיא עבאס הוא הפרטנר הפלשתיני היחיד שלה ולחשוף את פניו האמיתיים של ארגון החמאס
אדמונד חסין
תחושת השליחות מוטבעת במשה. הנער שרועה את צאנו במסירות במשך כשישים שנה ומגיע בגיל "גבורות" למעמד הסנה הבוער, ראוי עתה להנהיג את עמו
יראון פסטינגר
התפקיד אליו יועדו שופטי ישראל, אליבא דשיטתו של הנשיא ברק, מאז חולל את המהפכה, איננו מתאים לעצם התפקיד השיפוטי בחברה, המחייב באופן מסורתי התרחקות מנושאים פוליטיים השנויים במחלוקת ושמירה מכל משמר על ניטרליות ואי נקיטת עמדה במחלוקות האידיאולוגיות בחברה, ככל האפשר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il