המסמך שהעביר ממלא-מקום עיריית באר שבע לראש הממשלה ולשר הביטחון ובו נתונים על ממדי ההגירה השלילית מהנגב קשה אך אינו מפתיע.
למרות שמההבט הדמוגראפי הישראלי מדובר בפצצת זמן, נראה שפרנסינו אינם מוטרדים מהתהליך המסוכן הזה ולמעשה כבר החליטו להפקיר את אזורי הפריפריה הללו ולאפשר לגורמים שונים להשתלט באורח לא חוקי ולא מבוקר על שטחי מדינה, בניגוד מוחלט לאינטרסים החשובים שלה וכאמור בניגוד מוחלט ל"מפת הדרכים" של הציונות.
אנשי אגף התקציבים שהמליצו לממשלה ב-2002 לבטל את חוקי הנגב, חוקים שהעניקו חבילת הטבות למתיישבים באזור, רואים את ישראל והווייתה בראי מסגרת התקציב והגירעון ומבקשים למנוע, כמעט בכל מחיר, פריצה של המסגרות הללו. ואולם, אנשי אגף התקציבים אינם מקבלי ההחלטות. מי שמקבל את ההחלטות הם שרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה ולביטול חוקי הנגב הם ורק הם אחראים. ככל שמתעמקים בהחלטות הללו ובאיכותן ובעיקר כשמתמודדים עם תוצאותיהן בשטח אין מנוס מלהגיע לתובנה שלפיה יש להפעיל ביקורת אזרחית מתמדת על ההחלטות הללו ולא להרפות כאשר מדובר בהחלטות שתוצאותיהן רעות למדינה ואכן, במבחן התוצאה ההחלטה לבטל את חוקי הנגב רעה למדינה.
החוקים שנכנסו לתוקף ביולי 2001 ובוטלו במהלך דיוני התקציב ל-2002 היו מיועדים לסייע בעיבוי אוכלוסיית הנגב ואין ספק שביטולם חלק נכבד לו בתהליך ההפוך שבו אנחנו מצויים כעת.
לאלה יש להוסיף את העובדה שהממשלה נרדמה בשמירה ואינה מקצה משאבים לעיבוי התשתיות בנגב ויש להוסיף גם בגליל. אמצעי תחבורה עלובים והתמהמהות בבניית תשתית רכבות מודרנית שתחבר את האזורים הללו למרכז הארץ ותאפשר לאנשים רבים המבקשים לחיות בהם לממש את כוונתם ללא צורך בוויתור על עיסוק ופרנסה וכך היו הופכים חוקי הנגב לפחות ופחות רלוונטיים. יותר ויותר אנשים האוהבים את האזורים הללו וכאלה יש רבים, לא היו צריכים להישען על הטבות במיסוי כתמריץ לבחירת המיקום של ביתם, הם היו עושים כן ברצון ובחדווה.
בתנועת "אור" היוזמת ומסייעת לעיבוי ההתיישבות בנגב ובגליל יודעים שכאשר מציעים לישראלים מסגרות של התיישבות המבוססות על הכנה מוקדמת של תשתית מתאימה, כי אז רב הביקוש למגורים באזורים אלה על ההצע.
אני קורא לממשלה להתייחס לנתונים על אודות ההגירה השלילית מהנגב כאל מנורת אזהרה ולא לנפנף אותם ולטאטא אותם מתחת לחול הנגב אלא להתעורר ומהר ולבנות על החול הזה תשתית שתהיה אבן שואבת לקליטה של עשרות ואף מאות אלפי ישראלים שיבנו שם את ביתם ויהפכו אותו לחבל ארץ יפהפה ומודרני ובכך יגשימו את חזון הציונות לביזור האוכלוסיה ויקלו מעט מהגודש והצפיפות במטרופולין של מדינת תל אביב, שם בשעות מסוימות נמשכת יותר משעה הנסיעה מרחוב קפלן לרחוב ארלוזורוב, פשוט בגלל מחדל.